בית ביתוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
שמעון בן ביתוס נבחר על ידי הורדוס בשנת 23 לפנה"ס להיות כהן גדול לאחר שהורדוס התאהב בבתו מרים אותה נשא לאישה בשנת 28/27 לפנה"ס. שמעון מילא את תפקיד הכהן הגדול כמעט עד יום מותו של הורדוס.{{הערה|[[מנחם שטרן]], '''ההיסטוריה של ארץ-ישראל שלטון רומי: התקופה הרומית - ביזנטית''', [[יד בן צבי]], 1984, עמ' 39}} בשנת [[5 לפנה"ס]]{{הערה|שם=קלוזנר ד 163|פרופ' [[יוסף קלוזנר]], '''היסטוריה של הבית השני''', כרך ד, שיעור 8, פרק 2, עמוד 163.}}, לאחר שגילה את דבר ניסיון הרעלתו, האשים הורדוס את אשתו מרים שידעה על כך והסתירה זאת ממנו. בתגובה, הדיח את שמעון ממשרתו. מינויו של שמעון לתפקיד הכהן הגדול הייתה גם חלק ממדיניותו של הורדוס להפחית ממעמד הכהן הגדול.{{הערה|[[אריה כשר]] ואליעזר ויצטום, הורדוס: מלך רודף ורדוף, ירושלים: כתר, חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2007, עמ' 170-168}}
במשך השנים לאחר מכן ועד [[המרד הגדול]], מילאו בני משפחה זאת תפקידים חשובים בבית המקדש. לפני מותו של הורדוס נמשח בנו של שמעון, יועזר לתפקיד הכהן הגדול. הוא ואחיו אלעזר שימשו בתפקיד גם בתקופתו של [[ארכלאוס (נשיא)|ארכלאוס]] בנו של הורדוס. ארכלאוס החליף את יועזר באלעזר, כי חשד בו שהוא שיתף פעולה עם [[פולמוס וארוס|המורדים]] בזמן העדרו מיהודה. יועזר עודד את העם להישמע להוראות הרומאים ולהצהיר על נכסיהם במסגרת מפקד האוכלוסין שביצע נציב סוריה. לאחר מכן הוחלף אלעזר על ידי ארכלאוס בישוע בן שי.{{הערה|[[מנחם שטרן]], '''ההיסטוריה של ארץ-ישראל שלטון רומי: התקופה הרומית - ביזנטית''', [[יד בן צבי]], 1984, עמ' 85}}
נציג נוסף של המשפחה היה הכהן הגדול שמעון שכונה קנתרוס או קנתירא. הוא כיהן בתקופתו של [[אגריפס הראשון]]. כהן נוסף בן המשפחה היה [[יהושע בן גמלא]] שהיה בעלה של [[מרתא בת בייתוס]]. הוא התמנה לתפקידו לאחר שאשתו שהייתה עשירה שלמה למלך סכום כסף גדול. נישואיה לבן גמלא נערכו לאחר מינויו לתפקיד. הוא פעל בתקופת המרד הגדול ונרצח על ידי [[הקנאים]].
| |||