|
|
|
==תגובות מצד ארצות הברית==
אני באמת מטוטמם
רכישת אלסקה, בניגוד לרכישות הקודמות, לא הייתה פופולרית - הוכחה לכך היא ההצבעה בסנאט, שם אושרה ההצבעה בהפרש של קול אחד בלבד. והציבור האשים את השר סיוארד בבזבוז כספי הציבור לשווא. לעסקה ניתנו שמות שונים כמו "'''קופסת הקרח של סיוארד'''" או "'''השטות של סיוארד'''" כיוון שהציבור האמריקאי האמין שהיה זה מעשה שטותי לשלם כל כך הרבה כסף תמורת שטחי אדמה כה רחוקים. ואולם "קופסת הקרח" השתלמה לבסוף, כשבקיץ [[1897]] נמצאו מרבצי [[זהב]] ב[[קלונדייק (אלסקה)|קלונדייק]] שב[[יוקון|טריטוריות יוקון]] השכנה הממוקמת ב[[קנדה]] והחלה [[בהלת הזהב של 1898]], ובמקביל החלו לכרות זהב גם בשטחי אלסקה.
בשנים מאוחרות יותר התברר כי באלסקה מצויים שפע של חומרי גלם טבעיים כגון [[נפט]], [[גז טבעי]] ו[[פחם אבן|פחם]] כמו גם [[עץ (חומר גלם)|בולי עצים]] ו[[דג]]י [[סלמון]]. במבט לאחור, גם אם לוקחים בחשבון רק את עתודות הנפט שיש באלסקה עולה כי רכישת אלסקה היא אחת מעסקאות ה[[נדל"ן]] המשתלמות ביותר ב[[היסטוריה]], וזה מבלי לציין את המטרד האסטרטגי שהיה עלול להיות בזמן [[המלחמה הקרה]] אם הייתה נוכחות רוסית בצפון אמריקה.
==תגובות מצד רוסיה==
|
