רפורמת בכר – הבדלי גרסאות

הוסרו 12 בתים ,  לפני 8 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קטגוריה:בנקאות בישראל באמצעות HotCat)
מ
'''רפורמת בכר''' היא רפורמה ב[[שוק ההון]] ב[[ישראל]] שנערכה לאור מסקנות "'''ועדת בכר'''" בראשותו של מנכ"ל [[משרד האוצר]] ד"ר [[יוסי בכר (רואה חשבון)|יוסי בכר]], אושרה ב[[הכנסת|כנסת]] בסדרת חוקים באוגוסט [[2005]], והוטמעה לאחר מכן. מטרת הרפורמה היא הפחתת [[הריכוזיות במשק הישראלי|הריכוזיות]] של המערכת ה[[בנק|בנקאית]]אית בשוק ההון. עיקרי הרפורמה הם סיום הבעלות של ה[[בנק]]ים על [[קופת גמל|קופות הגמל]] ו[[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]], עידוד התחרות בתחומי [[השקעה|השקעות]] אלה, הגברת התחרות בתחום [[פנסיה|החסכון הפנסיוני]], הגברת הגיוון של אמצעי ה[[מימון]] במשק, ליצירת תחרות לאלו המוצעים על ידי הבנקים.
 
==מאפייני הרפורמה==
הרפורמה הוצעה בעקבות [[ניגוד עניינים|ניגוד האינטרסים]] המושרש ששרר בקרב הבנקים בארץ, משום שמצד אחד הבנקים היו הגוף המייעץ ללקוח באשר לאפיקי ההשקעה המומלצים לו, ומצד שני חלק מאפיקי ההשקעה שייכים לבנקים, ובחלקם יש לבנקים אינטרסים אחרים (כגון בעלות חלקית, בין אם דרך [[מניה]] ששייכת לבעל חוב של הבנק, ובין אם בהשקעה כבעל עניין ב[[חברה (תאגיד)|חברות]] במשק). ההנחה היא ש[[יועץ השקעות|יועצי ההשקעות]] של הבנק לא יוכלו לשרת בו זמנית גם את הלקוח המבקש את אפיק ההשקעה המשתלם ביותר וגם את האינטרס של הבנק המעסיק אותם, המכתיב השקעה במוצרי השקעה של הבנק. קרנות הנאמנות וקופות הגמל שנמצאו בידי הבנקים ריכזו את מירב הנכסים בתחום עד לתחילת הרפורמה.
 
למימוש הרפורמה אישרה הכנסת, בעקבות [[הצעת חוק]] מטעם הממשלה, את החוק להגברת התחרות ולצמצום [[הריכוזיות במשק הישראלי|הריכוזיות]] וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), התשס”ה-2005{{הערה|שם=חוק|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2024/2024.pdf חוק להגברת התחרות ולצמצום [[הריכוזיות במשק הישראלי|הריכוזיות]] וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), התשס”ה-2005]}}, שבו שלל תיקונים לחוקים המסדירים את שוק ההון בישראל. מטרת החוק מוצגת בסעיף 1 שלו:
:חוק זה בא לתקן חוקים שונים, במטרה להביא לביסוס מבנה תחרותי בשוק ההון בישראל, לשיפור יעילותו ודרכי פעולתו ולהגברת רווחת הציבור, וזאת בעיקר באמצעות צמצום [[הריכוזיות במשק הישראלי|הריכוזיות]] ומזעור ניגודי העניינים אצל הגופים הפועלים בו, והרחבת הפיקוח והבקרה על גופים אלה ועל השולטים והמחזיקים בהם.
 
בנוסף חוקקה הכנסת שני חוקים חדשים, אף הם , בעקבות [[הצעת חוק]] מטעם הממשלה:{{הערה|שם=חוק}}
* חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
* חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני).
==ההתנגדות לרפורמה==
ההתנגדות לרפורמה באה בעיקר מכיוונם של הבנקים. ראשי הבנקים טענו כי הרפורמה תוביל לפיטורם של עובדים רבים. אך בפועל נראה כי הבנקים נהנו ממחירים גבוהים בעת מכירת קרנות הנאמנות, שחיזקו מאד את איתנותם הפיננסית ורווחיותם ואפשרו להם גם תשלומי [[דיבידנד]] גדולים. כמו כן, התאפשר לבנקים לגבות "עמלות הפצה" מהבעלים החדשים של קופות הגמל וקרנות הנאמנות - עבור הפצת המוצרים ללקוחות הבנקים ובכך הם מוסיפים להרוויח משיווק מוצרים אלה. בשנת 2007 נוהל מאבק עיקש בין הבנקים לממונה על שוק הון ידין ענתבי לגבי האפשרות כי הבנקים יוכלו לשווק מוצרים פנסיוניים ללקוחותיהם ובעקבות תמיכת בנק ישראל והממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן התאפשר לבנקים לעשות כן. במקביל הם יידרשו לשפר את מערך הייעוץ ודווקא לגייס יועצים חדשים.
 
לדברי [[ירון זליכה]], [[החשב הכללי]] במשרד האוצר באותה עת, הוא עצמו התנגד לאופן שבו בוצעה הרפורמה, והעדיף כי הבנקים יישארו בתחום קופות הגמל וקרנות הנאמנות, אך שיעור אחזקותיהם יוגבל, ואת העודף יימכרו לחברות הביטוח וגופים אחרים. כך היה גדל מספר המתחרים בשוק ומשתפרת התחרותיות, בניגוד למצב בו מחליפים את המתחרים הקיימים במתחרים אחרים, באופן שאינו מגדיל את התחרותיות.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded#! הרצאה בטכניון, 1:05] באתר [[יוטיוב]].}}.
 
==תקנות נוספות לאחר הרפורמה==
 
==מובילי הרפורמה==
הרפורמה בשוק ההון היא יוזמתו של [[שר האוצר]] דאז, [[בנימין נתניהו]]. מנכ"ל משרדו, ד"ר [[יוסי בכר (רואה חשבון)|יוסי בכר]], שעל שמו קרויה הוועדה, היה האיש שקידם אותה בפועל יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, [[אילן כהן]]. חברי הוועדה היו בכירי מערך הרגולציה הישראלי בשוק ההון. מלבד בכר, השתתפו בוועדה גם הממונה על שוק ההון במשרד האוצר איל בן-שלוש, [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] ב[[משרד התמ"ת]] עו"ד דרור שטרום, יו"ר [[רשות ניירות ערך]] משה טרי, המשנה ל[[נגיד בנק ישראל]] ד"ר [[מאיר סוקולר]] והמפקח על הבנקים בבנק ישראל יואב להמן, המשנה ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]] דוידה לחמן-מסר והיועצת המשפטית של משרד האוצר ימימה מזוז.
 
==קישורים חיצוניים==