סלק סוכר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 63:
באמצע [[שנות ה-30 של המאה ה-20]], בעקבות נסיונות מוצלחים בגידול סלק סוכר עם תכולת סוכר גבוהה, עלתה הצעה לגידול מסחרי של סלק סוכר בארץ ישראל{{הערה|{{דבר||סיכויים לתעשיית סוכר בארץ|1935/07/29|00115}}}}, אולם הרעיון ירד מהפרק בגלל חוסר כדאיות כלכלית{{הערה|{{דבר|א. גולדמן|הכדאי או אין כדאי לייצר כאן סוכר?|1939/02/15|00302}}}}. בשנת [[1939]], ביוזמת [[חיים הלפרין]], הוחל בגידול סלק סוכר בארץ ישראל על שטח של כ-250 דונם, ובשנת [[1942]] הורחב השטח ל-1500 דונם והוחלט על הקמת מפעל לייצור סוכר ב[[עמק יזרעאל]]{{הערה|{{דבר||בית חרושת לסוכר בעמק יזרעאל|1942/04/06|00115}}}}. המפעל לא הוקם, והרעיון שוב עלה בשנת [[1949]] כאשר [[המשביר המרכזי]] החליט להקים מפעל לייצור סוכר מסלק סוכר ב[[עפולה]]{{הערה|{{דבר|א. מש|על הסיונות לגידול סלק סוכר|1950/01/25|00318}}}} ונעשו נסיונות בגידול סלק סוכר ב[[עין חרוד]]{{הערה|{{על המשמר||נסיונות בגידול סלק סוכר|1950/07/19|00322}}}}.
הנסיונות העלו שניתן לגדל סלק סוכר באיכות גבוהה, אך שמחיר הסוכר הישראלי יהיה גבוה מהסוכר המיובא ותדרש תמיכה ממשלתית{{הערה|{{מעריב||שלושה בתי חרושת לסוכר יוקמו בארץ|1950/10/25|00301}}{{ש}}{{מעריב|יהודה קלין|בקשר לייצור סוכר|1950/11/02|00818}}}}. עם זאת, בציבור הישראלי רווחה הדיעה שיש חשיבות לגידול סלק סוכר בישראל כדי להגיע לאספקה עצמית של סוכר{{הערה|ראו למשל: {{הצופה||לקראת אספקה עצמית במזונות|1952/09/28|00204}}{{ש}}{{דבר|עמי שמיר|מעז יצא מתוק|1956/06/15|01601}}}}. מנגד, היו שהזהירו מחוסר הכדאיות הכלכלית של גידול סלק סוכר בישראל{{הערה|{{מעריב|י. זילבר|ההרפתקה המתוקה|1953/11/06|00202}}{{ש}}{{חרות||לקח מרירות הסוכר בעפולה|1956/06/07|00200}}}}. בשנת 1950 הוחלט על הקמת שלושה בתי חרושת, אך הקמתם התעכבה בגלל קושי בגיוס מימון{{הערה|{{הצופה||יוקמו מפעלי סוכר נוספים|1954/01/27|00436}}}}{{הערה|{{הצופה||ביח"ר עסיס לסוכר יופעל באפריל שנה הבאה|1952/03/16|00142}}{{ש}}{{דבר||מירוץ עסיס ופרימן להפעלת ייצור הסוכר|1953/05/24|00404}}}}{{הערה|{{על המשמר|ל.ט.|מפעל הסוכר בחבלי ביצועו|1952/10/15|00202}}}}. בסוף 1953 הוחל בבניין בית החרושת בעפולה{{הערה|{{דבר||הוחל בבניין ביח"ר לסוכר בעפולה|1953/11/30|00422}}}} והמפעל ב[[רמת גן]] של "פרי סוכר" נפתח במאי 1954{{הערה|{{דבר||החודש יוחל בייצור הסוכר הנוזל|1954/05/05|00429}}}}, אך כשל בייצור סוכר בגלל קשיים טכניים{{הערה|{{על המשמר||בית החרושת פרי סוכר לא הצליח בייצור|1954/12/15|00205}}}}. במאי 1956 הוחל בייצור סוכר מסלק בבית החרושת בעפולה{{הערה|{{דבר||הוחל בייצור הסוכר בעפולה|1956/05/22|00308}}}}. בשנת 1961 נפתח מפעל הסוכר של [[סוגת]], שעיבד סלק סוכר שגודל בעיקר באזור [[חבל לכיש]]. לאחר תום העונה ב-1964 נסגר המפעל של פרי סוכר בגבעתיים ומכונותיו הועברו להרחבת המפעל בעפולה{{הערה|{{דבר||10 מליון ל"י הושקעו במפעל הסוכר בעפולה|1965/03/18|01214}}}}.
סלק סוכר גודל בישראל בעונת 1951-1952 על כ-5000 דונם, אך היבול היה דל, לא התאים לייצור [[סוכר]] והועבר לייצור [[כוהל]] והפסולת שימש למספוא. נמצא שיש צורך להשקות את גידולי הסלק, לזורעו מוקדם יותר ולחרוש את האדמה לעומק לפני השתילה{{הערה|{{מעריב|אריה גור|גידול סלק סוכר על סמך לקח העבר|1952/09/14|00205}}}}.
ייצור הסוכר היה גרעוני וסובסד על ידי המדינה. בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] הופסק הסבסוד וייצור הסוכר מסלק סוכר בישראל הופסק ולא חודש עוד.
== מגדלים עיקריים ==
| |||