מרטין מיגל דה גואמס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 87:
גואמס עצמו לא השתתף בקרבות למרבה הפלא והיו הסטוריונים שהאשימו אותו בפחדנות, אך זה נבע ממחלת ההמופיליה שגרמה לכך שכל פציעה עלולה הייתה להיות קטלנית עבורו.
 
==השנה האחונה של גואמס==
לאחר שיחרור [[צ'ילה]] בידי [[סן מרטין]], גואמס הציע להצטרף למערכה המתוכננת ב[[פרו]], אך סן מרטין העדיף שגואמס ימשיך להעסיק את המלוכנים בחזית הצפונית וירתק כך כוחות שלהם לשם; והוא מינה אותו כמפקד חיל הפיקוח (Ejército de Observación) - מחליפו של צבא הצפון
<ref>
מצבא הצפון נותרו בשלב זה שרידים לא משמעותיים מבחינה צבאית.
</ref>; וכשנודע לגואמס על נחיתתו של סן מרטין בחופי פרו - הוא החליט להתקדם לתוך אלטו פרו.
 
מצבא הצפון נותרה יחידה קטנה בפיקוד אלחנדרו ארדיה (Alejandro Heredia) שהיתה כפופה לגואמס. הנשק והתחמושת שאוחסנו ב[[טוקומן]] הוחרמו על ידי המושל המקומי ברנבה אראוס (Bernabé Aráoz) שניהל מערכה צבאית נגד [[סנטיאגו דל אסטרו (פרובינציה)|סנטיאגו דל אסטרו]] שהתנתקה מטוקומן.
 
חואן פליפה איברה (Juan Felipe Ibarra), מושל סנטיאגו דל אסטרו, ביקש את עזרתו של גואמס שפלש לטוקומן במטרה להשתלט על הנשק שאראוס הטוקומני החרים; אך הובס שם.
 
הקבילדו של סלטה שהורכב מנציגי עשירי העיר שמאסו במימון פעילותו של גואמס החליט לנצל את העדרותו ולהדיחו באשמת עריצות
<ref>
העשירים ובעלי החוות היו במקרים רבים ילידי ספרד או צאצאים שלהם שהזדהו באופן טבעי עם המלוכנים.
</ref>; ואף הזמינו את אולנייטה המלוכני ליטול את העיר תחת חסותו.
גואמס חזר לסלטה והטיל עליה את מרותו ללא קרב, אך ההפיכה שנכשלה הולידה את מפלגת האופוזיציה "מולדת חדשה" (Patria Nueva) לעומת מפלגתו של גואמס - "מולדת ישנה" (Patria Vieja).
 
הסיפור לא תם בכך: אולנייטה כבר היה בדרכו לסלטה בעקבות הזמנת הקבילדו, ושלח את ואלדס דרך המדבר. ב-[[6 ביוני]] [[1821]] ואלדס כבש את סלטה, ובהתקפת הנגד גואמס נפצע מכדור. הוא הצליח להגיע לאחת האחוזות באזור, אך בשל מחלת ההמופיליה ממנה סבל הוא לא החלים מפציעתו, וב-[[17 ביוני]] [[1821]] הוא מת בגיל 36.
הוא היה הגנרל הארגנטינאי היחידי בהיסטוריה שנפל בקרב חיצוני (לא במלחמת אזרחים!).
 
==אחרית דבר==
[[קובץ:Salta-Capital-P3130055.JPG|thumb|left|200px|הקתדרלה של סלטה - מקום קבורתו של גואמס]]
הגאוצ'וס של גואמס המשיכו להילחם לאחר מותו עד שהמלוכנים נאלצו לסגת מסלטה, ולא שבו לפלוש אליה יותר.
 
פעולותיו של גואמס הן אלו שמנעו מהמלוכנים להתקדם דרומה לתוך ארגנטינה והותירו אותם באלטו פרו, וכל זאת ללא כל עזרה חיצונית מבואנוס איירס.
זאת ועוד- אלמלא עמידתו העיקשת - המערכה של סן מרטין בצ'ילה ובפרו עלולה הייתה להיכשל.
 
הידיעה על מותו התפרסמה בבואנוס איירס תחת הכותרת "יש לנו צ'יף אחד פחות" (Ya tenemos un cacique menos) שהביעה שמחה לאיד חרף נפילתה של סלטה בידי המלוכנים.
במהלך המאה ה-19 הוא נתפש, הן בבואנוס איירס והן בסלטה, כדמות שנוייה במחלוקת שהמריד את הגאוצ'וס נגד בעלי החוות; ורק במהלך המאה ה-20 הוכרה תרומתו הלאומית להגנת ארגנטינה ואף נוסף לו נופך של מנהיג חברתי שסייע למקופחים שבשולי החברה דאז.
 
גואמס נקבר בקתדרלה של סלטה ( Catedral Basílica de Salta).
[[קובץ:Monumento a güemes.JPG|thumb|left|200px|מצבה לזכרו של גואמס ב[[סלטה]]]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
* [[קטגוריה:מלחמות העצמאות של אמריקה הלטינית]]
* [[קטגוריה:אנשי צבא ארגנטינאים]]