אוצר האכרים למשכנתאות – הבדלי גרסאות

כבר בראשית שנות ה-20 עלתה ב[[התאחדות האיכרים]] ההצעה להקים [[בנק]]{{הערה|{{המזרחי||התאחדות האכרים ביהודה|1920/11/04|00606}}{{ש}}{{דואר היום||פרטי הכנסיה החקלאית בפתח תקווה|1923/07/19|00401}}}}, שתספק הלוואות בריבית נמוכה לאיכרים. באוקטובר 1934 התקיים כנס יסוד של בנק האכרים, בה השתתפו, בין השאר, [[חיים אריאב]], [[צבי נחמיה בוטקובסקי]], [[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]], [[שלמה יצחק שטמפפר]]. הקמת הבנק מומן ממכירת מניותיו לאיכרים, שנדרשו לקנות מניות בחצי לא"י לכל דונם{{הערה|{{דואר היום||אסיפה חגיגית לפתיחת בנק האכרים|1934/10/11|00502}}}}. בשנת 1940 שונה שם הבנק ל"אוצר האכרים למשכנתאות"{{הערה|{{הצופה||בבית המשפט המחוזי בתל אביב|1947/04/03|00312}}}}.

לאחר הקמת המדינה פעלו ראשי הבנק להרחיב את פעילותו בגיוס כספים ב[[ארצות הברית]]{{הערה|{{דבר||משלחת הת' האכרים גייסה הון בארה"ב|1949/04/11|00119}}}}, בהרחבת האשראי{{הערה|{{חרות||הרחבת הפעולות ומתן העזרה לחקלאים|1959/02/04|00306}}}} ובהרחבת פעילויותיו לכלל הפעילויות הבנקאיות{{הערה|{{הצופה||מרכז התאחדות האיכרים דן על תוכניותיו לעתיד|1953/01/20|00303}}}}{{הערה|{{דבר||יוקם בנק לחקלאות פרטית|1958/06/10|00434}}}}. אולם אוצר האכרים היה רשום כחברה ולא כבנק, דבר שהביא לחיכוך עם הפיקוח על הבנקים. בשנת 1962 הומר "אוצר האכרים למשכנתאות" ל"בנק אוצר האכרים למשכנתאות" והוקמה שותפות בינו ובין [[בנק זרובבל]], אליו הועברו פעולות שלא נגעו למשכנתאות{{הערה|{{חרות||שותפות בין אוצר האכרים ובנק זרובבל|1962/05/10|00301}}}}. בשנת 1969 בעקבות מכירת [[בנק זרובבל]] לבנק הלוואה וחסכון, פורקה השותפות{{הערה|{{מעריב||השותפות בין בנק זרובבל ואוצר האכרים פורקה|1969/11/16|00406}}}}.