יהדות אורתודוקסית בתל אביב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הקהילות החסידיות של תל אביב: עריכה, מראה אסטטי יותר. הרחבה. |
|||
שורה 83:
גם קבוצות חסידיות שאדמו"רן לא קבע את מקומו בתל אביב, יסדו קהילות גדולות בעיר. על קבוצות אלו נמנות [[חב"ד]], [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]], [[חסידות סקרנביץ|סקרנביץ]], [[חסידות ביאלא|מעזריטש]], [[חסידות רדומסק|רדומסק]] ו[[חסידות קרלין|קרלין]]. הידועה ביותר מקבוצות אלו היא [[חסידות גור]], שמאות מבניה התגוררו בעיר והתפללו ב[[שטיבל]] הגוראי ברחוב הקישון, ובמספר בתי כנסת ושטיבלאך נוספים.
*האדמו"ר [[שמואל אליהו טאוב]], מ[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]] היה כנראה המנהיג החסידי הראשון שהתיישב בתל אביב. הוא עלה ארצה בשנת [[ה'תרצ"ה]] והתיישב בתל אביב, שם קיבל שם משרת רבנות. הוא הקים תחילה בית מדרש ב[[רחוב לילינבלום]], לאחר מכן ברחוב כפר גלעדי ולאחריו ברחוב דיזנגוף, בלב העיר. הרבי, שהיה [[מלחין]] מוכשר, הלחין ניגון מיוחד לרגל חנוכת [[נמל תל אביב]]. הניגון נקרא 'שמחה לארצך', ומהדהדים בו דנדוני פעמוני הגמלים והחמורים שנשאו מלט להקמת הנמל. ר' שמואל אליהו הוכתר לאדמו"ר לאחר פטירת אביו, בשנת [[ה'תש"ז]]. לאחר שהחלו אדמו"רים אחרים לעבור לבני ברק, נשאל על ידי חסידיו מדוע לא יעבור גם הוא? "בבני ברק לא צריך אותי", ענה, "שם יש עשרות כמוני"{{הערה|[http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/yeshashelanu44s.pdf חיבת הארץ של גדולי ישראל]}}.
*האדמו"ר רבי [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]] היה גם הוא מראשוני האדמו"רים שהתיישבו בתל אביב. הוא עלה ארצה מו[[וינה]] בשנת [[תרצ"ז]], עקב עליית ה[[נאצים]] לשלטון ב[[גרמניה]] והתגברות ה[[אנטישמיות]] ב[[אוסטריה]]. הוא הקים [[בית כנסת]] ו[[בית מדרש]] ב[[רחוב ביאליק (תל אביב)|רחוב ביאליק]]. בשתים עשרה שנות חייו בארץ, המה ביתו חסידים שבאו להתייעץ עמו ולבקש ממנו ברכות ותפילות. כאשר נפטר בשנת [[ה'תש"ט]], המשיך חתנו - רבי [[יעקב פרידמן]] לנהל את החסידות, עד פטירתו לאחר כשמונה שנים. עם זאת, בית הכנסת של חסידי הוסיאטין קיים ופעיל עד היום.▼
*האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (השני)|אברהם יעקב מסדיגורה]], שעלה לארץ בשנת [[תרצ"ח]], התיישב אף הוא בתל אביב, לאחר שסבל בווינה מרדיפות ה[[נאצים]]. האדמו"ר הקים בית כנסת ובית מדרש, בסמוך ל[[רחוב נחמני]], בהם התפללו ולמדו חסידים רבים. גם אחיו של האדמו"ר, ר' [[שלמה חיים פרידמן]], שעסק בפעילות ציבורית ובהצלת יתומים, התגורר בתל אביב.▼
▲האדמו"ר רבי [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]] היה גם הוא מראשוני האדמו"רים שהתיישבו בתל אביב. הוא עלה ארצה מו[[וינה]] בשנת [[תרצ"ז]], עקב עליית ה[[נאצים]] לשלטון ב[[גרמניה]] והתגברות ה[[אנטישמיות]] ב[[אוסטריה]]. הוא הקים [[בית כנסת]] ו[[בית מדרש]] ב[[רחוב ביאליק (תל אביב)|רחוב ביאליק]]. בשתים עשרה שנות חייו בארץ, המה ביתו חסידים שבאו להתייעץ עמו ולבקש ממנו ברכות ותפילות. כאשר נפטר בשנת [[ה'תש"ט]], המשיך חתנו - רבי [[יעקב פרידמן]] לנהל את החסידות, עד פטירתו לאחר כשמונה שנים. עם זאת, בית הכנסת של חסידי הוסיאטין קיים ופעיל עד היום.
*[[אדמו"ר]] אחר משושלת סדיגורה היה רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]]. אף הוא כדודיו התגורר בתל אביב, ובנה בה בית כנסת ובית מדרש. הוא נימק את בחירתו בתל אביב בשלוש סיבות: 1. אם [[אדמו"רים]] לא יתגוררו ב[[תל אביב]], היא עלולה להיות כ[[עיר הנידחת]], 2. ב[[ירושלים]] וב[[חיפה]] נשמעים פעמוני הכנסיות, מה שאין כן בתל אביב, 3. "כשיבוא המשיח יתקוטטו עליו חוגי החרדים בירושלים. אזי יבוא להנפש בביתי בתל אביב"... בית הכנסת היה במשך עשרות שנים ברחוב בצלאל יפה, והועבר אחר כך לרחוב פנקס. שם הוא עדיין פעיל, אף כי בנו של האדמו"ר, רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], שהוא האדמו"ר הנוכחי, עבר לבני ברק{{הערה|המוסף התורני של [[המבשר (יומון)|המבשר]], כ"ג ניסן תשס"ט}}.
*האדמו"ר רבי [[נחום מרדכי פרידמן]] מ[[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] עלה ארצה ב[[תרצ"ט]]. הוא קבע את משכנו במרכז תל אביב, ברחוב אחד העם פינת החשמונאים, ופתח בית כנסת בביתו.
▲האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (השני)|אברהם יעקב מסדיגורה]], שעלה לארץ בשנת [[תרצ"ח]], התיישב אף הוא בתל אביב, לאחר שסבל בווינה מרדיפות ה[[נאצים]]. האדמו"ר הקים בית כנסת ובית מדרש, בסמוך ל[[רחוב נחמני]], בהם התפללו ולמדו חסידים רבים. גם אחיו של האדמו"ר, ר' [[שלמה חיים פרידמן]], שעסק בפעילות ציבורית ובהצלת יתומים, התגורר בתל אביב.
שלושת האדמו"רים האחרונים, הנמנים עם שושלת [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]], היו צועדים לעתים יחדיו ברחובותיה של תל אביב, והדרת פניהם עוררה רגש כבוד אף מצד יהודים חילוניים לגמרי{{הערה|שם=יתד}}.
*האדמו"ר רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]] עלה ארצה בשנת [[תש"ז]] והתגורר גם הוא ב[[תל אביב]], שם היה גרעין של חסידי דודו רבי [[מאיר שלמה יהודה רבינוביץ]] מ[[חסידות ביאלא|מעזריטש - ביאלא]] שנפטר ב[[ורשה|וורשה]] בשנת [[תש"ב]]. עם עלותו ארצה דבקו בו חסידי דודו. בית מדרשו היה ברחוב זבולון 25 בעיר. בשנת [[ה'תשט"ו]] עלה ל[[ירושלים]] בה חי עד לפטירתו בשנת [[תשמ"ב]].▼
*האדמו"ר רבי [[אברהם אביגדור נחום לנדא]] מ[[חסידות סטריקוב|סטריקוב]], עלה ארצה ב[[תש"א]]. הוא הקים בית כנסת ובית מדרש בתל אביב, והתגורר בה במשך עשרות שנים, עד [[תשמ"ו]] ([[1986]]), אזי עקר לבני ברק.▼
*האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז, שהגיע ארצה בשנת [[תש"ד]], קבע את משכנו ב[[רחוב אחד העם]] בתל אביב. הוא נימק זאת בכך, שבניגוד לערים אחרות בארץ אין בתל אביב כנסיות נוצריות{{הערה|שם=לא יסעו}}.▼
*האדמו"ר מאוז'רוב, רבי [[משה יחיאל הלוי אפשטיין]], עלה ארצה בשנת [[תשי"ג]]. אף כי חסידיו רצו לשכור עבורו דירה בבני ברק, העדיף הרבי להתגורר בתל אביב. הוא הקים בית כנסת ב[[שדרות רוטשילד]] פינת רחוב לונץ, בסמוך ל[[בית הספר ביל"ו]].▼
*האדמו"ר מנדבורנה, רבי [[איתמר רוזנבוים]], התגורר לסירוגין ב[[ניו יורק]] ובתל אביב, בשכונת [[יד אליהו]]. בית המדרש שהקים שימש לאחר פטירתו את בנו, האדמו"ר רבי [[יצחק אייזיק רוזנבוים]] מ[[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]. בנו רבי [[חיים מרדכי רוזנבוים]] התגורר ב[[יפו]] שם פתח בית מדרש וישיבה ובהמשך עבר לבני ברק.▼
*האדמו"ר מווסלוי, רבי [[חסידות וסלוי|יעקב יוסף שלמה הלפרין]], עלה ארצה מ[[רומניה]] ולאחר נסיונות התיישבות שונים, השתכן בתל אביב. הוא הקים בה מרכז רוחני ועסק בפעילויות חסד והחזרה בתשובה. כיום ממשיך בנו את פעילויותיו אלו, אף שאינו מתגורר בעיר.▼
*בתל אביב היה גם פלג של [[חסידות סלונים]], בהנהגתו של [[רבי אברהם יהושע העשיל ויינברג]]. בהיותו בחו"ל הוא כיהן כאדמו"ר, אך כשעלה ארצה סירב להמשיך בכך ולפרנסתו פתח בית מסחר ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] בעיר. עם זאת, לא הזניח את הפעילות הציבורית, והיה מיוזמי הקמת תלמוד התורה החסידי "סיני"{{הערה|1=[http://tog.co.il/he/Article.aspx?id=91 ב. וולף, '''חצרות חסידיות בתל אביב'''], באתר אתרוג}}.▼
▲האדמו"ר רבי [[נחום מרדכי פרידמן]] מ[[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] עלה ארצה ב[[תרצ"ט]]. הוא קבע את משכנו במרכז תל אביב, ברחוב אחד העם פינת החשמונאים, ופתח בית כנסת בביתו. שלושת האדמו"רים הללו, הנמנים עם שושלת [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]], היו צועדים לעתים יחדיו ברחובותיה של תל אביב, והדרת פניהם עוררה רגש כבוד אף מצד יהודים חילוניים לגמרי{{הערה|שם=יתד}}.
*רבי יצחק טברסקי, אדמו"ר משושלת [[חסידות סקווירא|סקווירא]].
▲האדמו"ר רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]] עלה ארצה בשנת [[תש"ז]] והתגורר גם הוא ב[[תל אביב]], שם היה גרעין של חסידי דודו רבי [[מאיר שלמה יהודה רבינוביץ]] מ[[חסידות ביאלא|מעזריטש - ביאלא]] שנפטר ב[[ורשה|וורשה]] בשנת [[תש"ב]]. עם עלותו ארצה דבקו בו חסידי דודו. בית מדרשו היה ברחוב זבולון 25 בעיר. בשנת [[ה'תשט"ו]] עלה ל[[ירושלים]] בה חי עד לפטירתו בשנת [[תשמ"ב]].
*רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]], התגורר ברחוב ליליינבלום 16 מספר שנים ובשנת [[תשי"א]] לאחר הקמת [[שיכון ויז'ניץ]] עבר לבני ברק.
*רבי [[יצחק פרידמן (בוהוש, השני)|יצחק פרידמן מבוהוש]], התגורר בשדרות רוטשילד פינת רחוב שינקין, ובסוף שנות ה-80 עבר לבני ברק.
▲האדמו"ר רבי [[אברהם אביגדור נחום לנדא]] מ[[חסידות סטריקוב|סטריקוב]], עלה ארצה ב[[תש"א]]. הוא הקים בית כנסת ובית מדרש בתל אביב, והתגורר בה במשך עשרות שנים, עד [[תשמ"ו]] ([[1986]]), אזי עקר לבני ברק.
*רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מללוב.
*רבי חיים יהודה מאיר הגר מ[[מנחם מנדל הגר (וישווה)|ווישווא]], כיהן באדמו"רות בעיר.
▲האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז, שהגיע ארצה בשנת [[תש"ד]], קבע את משכנו ב[[רחוב אחד העם]] בתל אביב. הוא נימק זאת בכך, שבניגוד לערים אחרות בארץ אין בתל אביב כנסיות נוצריות{{הערה|שם=לא יסעו}}.
▲האדמו"ר מאוז'רוב, רבי [[משה יחיאל הלוי אפשטיין]], עלה ארצה בשנת [[תשי"ג]]. אף כי חסידיו רצו לשכור עבורו דירה בבני ברק, העדיף הרבי להתגורר בתל אביב. הוא הקים בית כנסת ב[[שדרות רוטשילד]] פינת רחוב לונץ, בסמוך ל[[בית הספר ביל"ו]].
▲האדמו"ר מנדבורנה, רבי [[איתמר רוזנבוים]], התגורר לסירוגין ב[[ניו יורק]] ובתל אביב, בשכונת [[יד אליהו]]. בית המדרש שהקים שימש לאחר פטירתו את בנו, האדמו"ר רבי [[יצחק אייזיק רוזנבוים]] מ[[חסידות זוטשקא|זוטשקא]].
▲האדמו"ר מווסלוי, רבי [[חסידות וסלוי|יעקב יוסף שלמה הלפרין]], עלה ארצה מ[[רומניה]] ולאחר נסיונות התיישבות שונים, השתכן בתל אביב. הוא הקים בה מרכז רוחני ועסק בפעילויות חסד והחזרה בתשובה. כיום ממשיך בנו את פעילויותיו אלו, אף שאינו מתגורר בעיר.
▲בתל אביב היה גם פלג של [[חסידות סלונים]], בהנהגתו של [[רבי אברהם יהושע העשיל ויינברג]]. בהיותו בחו"ל הוא כיהן כאדמו"ר, אך כשעלה ארצה סירב להמשיך בכך ולפרנסתו פתח בית מסחר ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] בעיר. עם זאת, לא הזניח את הפעילות הציבורית, והיה מיוזמי הקמת תלמוד התורה החסידי "סיני"{{הערה|1=[http://tog.co.il/he/Article.aspx?id=91 ב. וולף, '''חצרות חסידיות בתל אביב'''], באתר אתרוג}}.
▲אדמו"רים רבים נוספים התגוררו בתל אביב. עמהם נמנו רבי יצחק טברסקי, שהיה אדמו"ר משושלת [[חסידות סקווירא|סקווירא]], והאדמו"ר מ[[שושלת נישכיז#אוסטילה|לוצק]], הרב [[יעקב יוסף קצנלנבוגן]], שעלה בשנת [[תרפ"ח]] וקיבל מגרש מהעירייה ברחוב האר"י, ולבניית ביתו חיים נחמן ביאליק גייס את תלמידי [[גימנסיה הרצליה]]{{הערה|שם=לא יסעו}}. לאחר פטירתו בשנת [[תרצ"ה]] מונה בנו רבי אברהם כממלא מקומו, עד לפטירתו בשנת [[תש"ג]]. בשנת [[תש"ז]], עלה אחיו הצעיר של רבי אברהם, שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית הוריהם והמשיך לנהל את בית המדרש עד לפטירתו.
מרכז חסידות חב"ד בארץ ישראל היה בתל אביב בין השנים 1920 ל-1950 אז עבר מרכז החסידות ל[[כפר חב"ד]]. עם זאת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] נשאר במקום עד לשנת [[1988]].
| |||