ז'אן-בטיסט קולבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערות שוליים (לא שמתי לב להודעה, שנמצאת בתחתית הדף!) ובקשת מקורות
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''ז'אן-בטיסט קולבר''' (ב[[צרפתית]]: '''Jean-Baptiste Colbert'''{{כ}}; [[29 באוגוסט]] [[1619]] - [[6 בספטמבר]] [[1683]]) היה [[מדינאי]] [[צרפתי]], ושר האוצר של [[לואי ה-14]]. הוא פרץ דרך במדיניות שעודדה מתן זכויות ליהודים, ואף אסף כתבי יד עבריים.
 
נולד למשפחת סוחרים בעיר [[ריימס]] (Reims) שבחבל שמפאן (כיום שמפאן- ארדן) בצרפת. למד בקולג' של ה[[ישועים]] ב[[פריז]], ואחר כך שימש כפקיד אצל בנקאי פריזאי. ב-[[1639]] התקבל כפקיד במשרד המלחמה הצרפתי וכעבור מספר שנים הפך למזכירו של שר המלחמה [[לה טלייה]]. ב-[[1649]] נתמנה לחבר מועצת המדינה. החל ב-[[1651]] שימש כעוזרו של '''[[הקרדינל מזראן]]''', וכמנהל של רכושו הפרטי. ב-[[1655]] חיבר תזכיר עבור מזראן שבו לימד סנגוריה על הקרדינל, תקף את שר האוצר [[ניקולה פוקה]], וטען שמכל המסים שנגבו בצרפת אף לא מחציתם הגיעה לאוצר המדינה. ב-[[1661]], לפני מותו, הקרדינל מזראן אמר למלך [[לואי ה-14]]: "אדוני, אני חייב לך הכל, אך כשנתתי לך את קולבר החזרתי את החוב." אחרי ש[[ניקולה פוקה]] נעצר בפקודת המלך ([[5 בספטמבר]] [[1661]]), נתמנה קולבר ל[[אינטנדנט]] לענייני כספים. ב-[[1664]] נתמנה לשר הבינוי, האמנות והמסחר, וב-[[1665]] - לשר האוצר.{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=espxkAw-5bsC&pg=PR23&dq=&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false מכתבים לג'ון לוו] ספרו של גווין ג'ון אדאמס (אנגלית, באתר [[גוגל ספרים]])}} ב-[[1666]] הקים את [[האקדמיה הצרפתית למדעים]], וב-[[1667]] נבחר ל[[האקדמיה הצרפתית|אקדמיה הצרפתית]]. ב-[[1669]] שיכנע את המלך ליצור עבורו את משרת שר הצי המסחרי, וב-[[1671]] הקים את האקדמיה ל[[אדריכלות]].{{מקור}}
 
ב-1661 קולבר החל בחקירת האינטנדנטים שגבו [[מס]]ים, סיפקו לצבא [[נשק]], [[מזון]] ומדים ונתנו הלוואות ל[[אצולה]] ולאוצר המדינה. חלק מאנשים אלה היו עשירים כמלכים. לבקשתו של קולבר הקים המלך לואי הארבעה עשר מועצה משפטית שתחקור את מעשי השחיתות בתחום הכספים. על אלה שנמצאו אשמים הוטלו עונשים כבדים, מעונש [[מאסר]], עבודות כפייה ועד ל[[גזר דין מוות]], מה שכונה: "הטרור של קולבר". כספים רבים הוחזרו לאוצר המדינה. קולבר קיצץ בתקציב המדינה, פיטר את מחצית הפקידים במשרד האוצר, ו-20 בעלי משרות בחצרו של המלך. הוא ביטל איגרות חוב של המדינה שהניבו למלווים ריבית גבוהה, והוציא אגרות חוב חדשות ב[[ריבית]] נמוכה יותר. הוא הפחית את שיעורי המסים, שהיו בעיקר מס רכוש ומס על צריכת ה[[מלח בישול|מלח]]. אנשי האצולה והכמורה היו משוחררים ממסים, וכל נטל המסים נפל על "המעמד השלישי", שהיווה את האיכרים ואת אנשי הערים. כדי להזין את אוכלוסיית הערים ההולכת וגדלה, קבע קולבר מחיר נמוך ללחם.{{מקור}}
שורה 8:
יחסו ליהודים ומדיניותו אפשרו ליהודים לפעול בחפשיות בתוך צרפת ואף להגר אל צרפת מארצות אחרות. יש הרואים בכך את תחילתו של תהליך מתן שוויון הזכויות ליהודים שהתבטא בסופו של דבר ב[[אמנסיפציה]]. לפי תפיסתו, מטרת המדינה היא להגדיל את העושר של אוצר המדינה. בהתאם לכך הזמין יהודים וגם נוצרים ממוצא יהודי מ[[אנוסי ספרד]] להתיישב בצרפת. אלו החלו את המסחר ותעשיית ה[[שוקולד]] בעיר [[ביון (עיר)|ביון]] והרחיבו משמעותית את המסחר ב[[בורדו]]{{הערה|1=[מדריך טיולים לאירופה היהודית (אנגלית)] עמוד 26 (אתר [[גוגל ספרים]])}}
 
קולבר המשיך במדיניות הכלכלית של [[רישלייה]], והטיל פיקוח על כל ענפי התעשייה. הוגבל שכר עבודה בתעשייה, הושם דגש על שיפור איכות המוצר, והוטל פיקוח על המחירים ועל המכירות. צעדים אלה היו מכוונים לרכוש שווקים חדשים ליצוא הצרפתי. קולבר שם את הדגש על מוצרי מותרות שאותם ניתן היה למכור במחירים גבוהים בחוץ לארץ. הוא עודד הגירה של אנשי מקצוע לצרפת: צורפים מ[[איטליה]], יצרני זכוכית מ[[ונציה]], ועובדי חרושת ברזל מ[[שבדיה]]. הוא העניק לתעשיות חדשות מעמד של [[מונופול]] על מנת לאפשר להן להתבסס. המטרה הייתה ליצא סחורות מוגמרות תמורת [[מתכות יקרות]] (כסף וזהב).{{מקורהערה|1=[http://www.fordham.edu/halsall/mod/1664colbert.asp תרגום (לאנגלית) מכתבו של קולבר למלך בנושא עידוד המסחר] (אתר אוניברסיטת פורדהם)}}
 
אוסף גדול של כתבי יד וספרות יהודית, בעיקר בעברית, שנאספו בפקודתו, נתגלה לאחרונה. חוקרים סבורים כי אוסף זה מורה על מהפך שחל באותה תקופה ביחס לדת היהודית עצמה כמקור היסטורי והגותי חשוב.{{הערה|1=[http://cat.inist.fr/?aModele=afficheN&cpsidt=2467397 (אנגלית) על אוסף הכתבים העבריים של קולבר}}