|
רבי '''יצחק מרדכי שפירא''' ([[חודש אב|אב]] [[תרכ"ז]] - [[ג' בתמוז]] [[תר"צ]]) היה [[אדמו"ר]] ב[[גוואדיץ']] (Gwoździec).
{{רב
|שם=יצחק מרדכי שפירא
|תמונה=
|כיתוב=
|תאריך לידה=מנחם אב ה'תרכ"ז
|תאריך פטירה=ג' תמוז ה'תר"ץ
|מקום פעילות=סדיגורה, גבודזשיץ
|השתייכות=חסידיים
|נושאים בהם עסק=
|תפקידים נוספים=משפיע חסידי
|רבותיו=סבו, הרב חיים מאיר יחיאל שפירא
|תלמידיו=
|חיבוריו=
}}
'''יצחק מרדכי שפירא''' ([[חודש אב|מנחם אב]] [[ה'תרכ"ז]] - [[ג' בתמוז]] [[ה'תר"ץ]]) נכד הרב [[חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)|חיים מאיר יחיאל שפירא]] ("השרף ממוגלינצא") וצאצאו של הרב [[ישראל הופשטיין מקוז'ניץ]] ("המגיד מקוז'ניץ").
== תולדותיו ופועלו ==
הרב יצחק מרדכי שפירא נולד בעיר ב[[סדיגורה]] בחודש אב בשנת ה'תרכ"ז. בן לאביו, הרבלרב [[אבי עזרא זליג שפירא]], האדמואדמו"ר ממוגלניצאב[[סטרי]] ובןובנו הרבשל רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא]], מחשובי אדמו"רי פולין בדורו. אמו הייתה הדסה פייגא, בתו של רבי [[אברהם יעקב פרידמן מסאדיגורה (הראשון)|אברהם יעקב פרידמן מסאדיגורה]]. נישא לציפורה פייגא, בת דודו רבי [[ישראל פרידמן מסדיגורה]].
לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות בגוואדז'יץ שב[[גליציה]] (כיום [[אוקראינה]]) לצד אחיו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'|חיים מאיר יחיאל]] שהחל לכהן ב[[דרוהוביץ']] וממנו יצאה [[חסידות דרוהוביץ'|שושלת דרוהוביץ']]. על אף היותו צאצא מצד אביו ל[[חסידות קוז'ניץ|שושלת קוז'ניץ]], נהג בדרך [[חסידות רוז'ין]], שושלתם של אמו וחותנו.
אמו, הרבנית הדסה פייגא היתה בתו של הרב [[אברהם יעקב פרידמן מסאדיגורה (הראשון)]], מייסד [[חסידות סדיגורה]] ונכדת הרב [[ישראל פרידמן מסדיגורה]] אבי שושלת [[חסידות רוז'ין]].
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט הרבכשאר יצחקאדמו"רי מרדכי לעיררוז'ין ל[[וינה]], בירת [[אוסטריה]] שם השתכן עד לפטירתו בג' בתמוז ה'תר"ץ. אשתו , הרבניתעלתה צפורהלארץ פייגאישראל פרידמןונפטרה נפטרה בכב[[כ' חשווןבחשוון]] ה'[[תש"ג ]] ונטמנהוקברה ב[[בית העלמין בהר הזיתים]]. ▼עם פטירת אביו, בי"ט מנחם אב ה'תרמ"ה, הוא ואחיו הרב חיים מאיר לכהן באדמו"רות בערים נפרדות. האח הבכור, הרב חיים מאיר החל לכהן בעיר דרוהוביץ' וברבות הימים ייסד את חסידות דרוהוביץ'. חסידים רבים שהתגוררו בגליציה ביקשו את הרב יצחק מרדכי שיהיה להם לרבם בעיר גבודזשיץ.
==ילדיו==
▲בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט הרב יצחק מרדכי לעיר [[וינה]], בירת [[אוסטריה]] שם השתכן עד לפטירתו בג' בתמוז ה'תר"ץ. אשתו, הרבנית צפורה פייגא פרידמן נפטרה בכ' חשוון ה'תש"ג ונטמנה ב[[בית העלמין בהר הזיתים]].
*רבי אבי עזרא זליג שפירא, נישא לבלומא רייזיל בת דודו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בחול המועד סוכות [[תש"ד]], ונקבר בהר הזיתים. בנו, המשיך את [[חסידות דרוהוביץ']].
* רבי אברהם יעקב שפירא (נרצח בשואה בערב [[ראש השנה ]] ה'[[תש"ד ]]). נישא לרבנית מריםלמרים בת הרברבי [[ישראל פרלוב ]] מסטוליןמ[[חסידות קרלין|סטולין]].▼== משפחה ==
*רבי דוד משה ([[י"ט באלול]] [[תרס"ד]] - [[ט"ו באייר]] [[תשמ"ח]]) מגוואדז'יץ-סדיגורה [[וינה]]-[[בורו פארק]]. חתן רבי שלמה חיים מ[[חסידות נובומינסק#רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב|בולחוב]] ובזיווג שני חתן רבי שרגא פייבוש מ[[ברוך הגר#שושלתו|זאליטשציק]].
הרב יצחק מרדכי פרידמן נישא לרבנית צפורה פייגא פרידמן בת הרב ישראל פרידמן האדמו"ר מסדיגורה. ילדיהם:
*הרב שלום יוסף שפירא (- [[ז' באלול]] [[תשמ"ג]]) חתן רבי ירחמיאל משה מ[[חסידות קוז'ניץ|קוז'ניץ]], וממייסדי [[כפר חסידים]] ו[[קריית אתא]].
*אבי עזרא זליג שפירא (נפטר ה'תש"ד). נישא לרבנית בלומא רייזיל בת הרב חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'
▲*אברהם יעקב שפירא (נרצח בשואה בערב ראש השנה ה'תש"ד). נישא לרבנית מרים בת הרב ישראל פרלוב מסטולין
*שלום יוסף שפירא
*דוד משה שפירא, אדמו"ר מוינה-ברונקס-בורו פארק (נפטר ה'תשמ"ח). נישא לרבנית אלטע בת ציון (זיווג ראשון) בת הרב שלמה חיים פרלוב ולרבנית רייזיל בת הרב שרגא פייבוש הגר
{{מיון רגיל:שפירא, יצחק מרדכי}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בית קוז'ניץ]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית רוז'ין]]
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
[[קטגוריה:יהודים במלחמת העולם הראשונה]]
| 