חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שם רשמי |
←ביטול החוק: הוספת הערה |
||
שורה 98:
חברי הכנסת [[עוזי לנדאו]] ו[[יוסי ביילין]] הצליחו להביא ב-[[27 במאי]] [[1998]], במהלך כהונת [[הכנסת הארבע עשרה]], לאישור בקריאה טרומית (ברוב של 50 מול 45 חברי כנסת) של הצעת חוק לביטול הבחירה הישירה (למעשה, כמו חוק הבחירה הישירה עצמו, הייתה זו הצעה ל[[חוק יסוד: הממשלה]] חדש שיחליף את חוק היסוד הקיים), למרות התנגדותם של מנהיגי המפלגות הגדולות, בנימין נתניהו (מנהיג [[הליכוד]] וראש הממשלה) ו[[אהוד ברק]] (מנהיג [[מפלגת העבודה]] ו[[יושב ראש האופוזיציה]]), ולמרות התנגדותה של הממשלה, אך בתמיכת חברי כנסת ממפלגות רבות (כולל הליכוד והעבודה). במקביל, התנהל מסע ציבורי שקרא לביטול החוק. המשך שלבי החקיקה דרש רוב של 61 חברי כנסת לפחות בכל אחת משלוש הקריאות. ההצעה אושרה לקריאה ראשונה למרות התנגדותו של יו"ר [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]], [[חנן פורת]], וב-[[21 בדצמבר]] [[1998]] אושרה בקריאה ראשונה ברוב של 62 תומכים מול 57 מתנגדים. באותו יום החליטה הכנסת על פיזורה.
לאחר [[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה]] ניסו המציעים לחדש את הליכי החקיקה. לאחר היחלשות ממשלתו של [[אהוד ברק]], שהיה מתומכי הבחירה הישירה, התחדש הדיון ב[[ועדת חוקה, חוק ומשפט|וועדת חוקה, חוק ומשפט]], וב-[[12 בדצמבר]] [[2000]] החליטה הוועדה להציע לכנסת להחיל [[דין רציפות]] על הצעת החוק. ההצעה אושרה על ידי [[מליאת הכנסת]] ב-[[1 בינואר]] [[2001]]. הדיון בהצעה התחדש בוועדה לאחר הבחירות, שבהן נבחר [[אריאל שרון]], ולבסוף אישרה הכנסת ב-[[7 במרץ]] [[2001]] (ביום הקמת הממשלה החדשה בראשות [[אריאל שרון]], ובתמיכתו) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לביטול הבחירה הישירה, ברוב של 72 תומכים מול 37 מתנגדים בקריאה השלישית, החל מ[[הבחירות לכנסת השש עשרה]] שנערכו בשנת [[2003]].
החוק החדש לא חזר בדיוק לשיטה המקורית, אלא הוסיף לה תיקונים. 9 התיקונים שצוינו [[#תוכנו של חוק הבחירה הישירה|לעיל]] נותרו על כנם. נוסף על כך, נקבע "אי אמון קונסטרקטיבי" - בהצעת אי אמון חייבים לציין את שמו של חבר הכנסת המועמד להרכבת הממשלה, ואם ההצעה מתקבלת, הוא ירכיב את הממשלה (הכנסת תתפזר רק אם הוא לא יצליח בכך). גם החוק החדש היה משוריין כך שאפשר לשנותו רק ברוב של 61 חברי כנסת.
| |||