בית השבעה – הבדלי גרסאות

'''בית השבעה''' הוא כינוי ל[[בית מגורים|בניין]] שנמצא בכפר הערבי [[בית חנינא]] מצפון ל[[ירושלים]], בו התיישבו שבע משפחות ב-[[1968]]. ההתיישבות נחשבת לאחת ה[[התנחלות|התנחלויות]] הראשונות שהוקמו ב[[יהודה ושומרון]]. בתקופה זאת התגוררו כבר מספר משפחות יהודיות נוספות בבתים שכורים בתחומי שועפת ובית חנינא, אולם הבנין הזה היה הגדול והמאוכלס ביותר מביניהם.

בערב [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר סיפוח [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה שבעחמש משפחות שהיו מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. הבנין, שהיה לפני סיום בנייתו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, היה בבעלות אחד מבני משפחת נשאשיבי שהתגורר בארץ ערבית ועל כן הבנין הוכרז כ"רכוש נטוש". בנייתו הסתיימה במימון הרשות לנכסי נפקדים והוא ניתן בשכירות לשבע משפחות המתישבים היהודים. המבנה נמצא על אדמות "כפר עברי"{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}}, שמה הקודם של שכונת [[נווה יעקב]] שתושביו נאלצו לנוטשו ב[[מלחמת השחרור]]. המשפחותכעבור רכשועשר אתשנים המבנההבית והתיישבוהועמד למכירה והמשפחות שהתגוררו בו באותה העת, רכשו את דירותיהן.