עצבנות – הבדלי גרסאות

אצל חלק מהאנשים החווים תסכול כרוני בגלל בעיות חיים שונות שטרם זכו אצלהם למזור כגון [[השמנה]], [[בדידות]], [[אבטלה]], [[התמכרות]], חסכים [[יחסי מין|מיניים]] ועוד, עלולה להתבטא נטייה לעצבנות כרונית ויתרה אשר תוצא על סביבתם הקרובה בצורה של כעס ועוינות אימפולסיביים (ואפשר שגם בצורות אימפולסיביות אחרות ואפילו תגובות [[הפרעת אישיות פסיבית אגרסיבית|פסיביות אגרסיביות]], או [[ציניות]], ו[[סרקזם]] לא פרופורציונאליים). רבים מן החווים עצבנות בין אם בחיי היום יום ובין אם בתקופות שונות, עלולים לנסות להיעזר ב[[פסיכולוג]] אשר יכווין אותם להתנהגות רגועה ושקולה יותר. אפשר שהפסיכולוג ישתכנע שהגורמים לעצבנות במקרה מסוים אינם [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]], כי אם [[הורמון|הורמונאליים]] או [[נוירולוגיה|נוירולוגיים]]. אפשר שהפסיכולוג בעצמו ישער על גורמים כאלה, ויפנה לטיפול חיצוני בהתאם, ועל גורמים אלה יורחב להלן.

בקרב אנשים מסוימים ישנו [[ביוסינתזה|ייצור עודף]] ולא סביר של [[הורמוני עקה]] (כגון [[אדרנלין]], [[נוראדרנלין]], [[קורטיזול]], ועוד), כך שהאדם נוטה לעצבנות כרונית ומוגזמת. טיפול בבעיה זו הוא טיפול הורמונאלי ומותחל לרוב כאשר בני המשפחה של אדם כזה דוחפים אותו ללכת לטיפול בעקבות התנהגותו הבעייתית. אומדן הטיפול במצבים כאלה מתבצע אצל [[רופא]] [[אנדוקרינולוג]], ואפשר שהוא יתחיל בהמלצת פסיכולוג.