הבדלים בין גרסאות בדף "רפאל (צייר)"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q5597)
== "אסכולת אתונה" ==
{{הפניה לערך מורחב|אסכולת אתונה}}
רפאל היה צייר צעיר יחסית אך ידוע, זכה לשבחים ברחבי [[איטליה]]. הגם שהיה בעל קשרים מעטים בעולם האמנים, התחבב רפאל על אנשי ה[[בורגנות]] העשירה שהיו נוהגים להזמין ממנו ציורים. הדבר זימן לו אפשרויות טובות לביטוי. בעזרת קרוב משפחתו, האדריכל [[דונטו ברמנטה|ברמנטה]], הוזמן רפאל על ידי ה[[אפיפיור]] ל[[רומא]]. האפיפיור הזמין את מיטב אמני התקופה לבניית רומא החדשה, ודרש מרפאל שיכיר את [[רומא העתיקה]] והמודרנית, לפני שיקבל לידיו כל עבודה. ימים שלמים התבונן רפאל בעבודות החופרים, אשר חשפו פסלים ומבנים מתקופת רומא העתיקה. נמצאו פנקסי טיוטה של רפאל, ובהם ניסיונותיו בשרטוט דמויות שונות שתכנן לציוריו. ה[[פרסקו]], ציור הקיר, "האסכולה של אתונה", בוצע על ידי רפאל במשכנו החדש של האפיפיור. נושאי הציורים נבחרו על ידי האפיפיור בעצמו. ארבעת החדרים העיקרים היו אולמות ענקיים, כל אחד כ-100 מ"ר. על רפאל הוטל לכסות בציורי פרסקו - ציור על הקיר, את התקרה ואת ארבעת הקירות של כל אחד מהאולמות. ה"אסכולה של אתונה" צויר בחדר שנקרא "דה לה סינייטורה", פירושו באיטלקית ה"חותם", אולם זה שימש כ[[בית משפט|בית דין]] של האפיפיור ובו היו נחתמים פסקי הדין המרשיעים והמזכים. כאן היה על רפאל לתאר את ארבעתארבע הדרכים באמצעותן יוכל אדם לרכוש לו תהילה: ה[[תאולוגיה]] – חקר האלוהות, ה[[פילוסופיה]] – בקשת האמת, ה[[צדק (מוסר)|צדק]] – כיבוד החוקים, ה[[שירה]] – ביטוי הדמיון. כל גיבורי הספרות מן התקופות הקלסיות והנוצריות, פילוסופים קדומים מ"אסכולה של אתונה", תאולוגים הדנים במסתורין של לחם הקודש (הפיכת הלחם והיין לבשרו ולדמו של [[ישו]] – ציור שנמצא בחדר השכן). בגלל גודלם העצום של הקירות, החליט רפאל לצייר דמויות רבות ולסדר אותן בקבוצות, כמו בהצגת [[תיאטרון]] רבת משתתפים. נוסף לכך הגה רפאל רעיון מעניין, לצייר אישים ידועים מן [[העת העתיקה]] לצד אישים שחייו בתקופתו. בשנת [[1511]], והוא בן 26 שנה. ההיכל שבו שכנו הציורים שימש מופת לתבניתו וקישוט של פנים [[בזיליקת פטרוס הקדוש]] של ברמנטה ו[[מיכלאנג'לו]]. [[פרסקו]] שצייר בין השנים [[1511]]-[[1512]] ב[[ארמון האפיפיור]] שב[[וותיקן]] הינו [[גירוש הליודורוס מהמקדש]].
 
שני ציורי ה[[פרסקו]] הם גולת הכותרת של מימוש עקרונות ה[[רנסאנס]] בשיאו.