מושבת רואנוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
[[תמונה:Sir_Walter_Raleigh_oval_portrait_by_Nicholas_Hilliard.jpg|ממוזער|250px|שמאל|סיר וולטר ראלי]]
במקביל להתגברות הפעילות המחקרית והימית החלה להתגבש קבוצה מצומצמת של אנשי חצר, סוחרים, אנשי דת ויזמים שהכירו בהזדמנויות הכלכליות והפוליטיות הטמונות ביישוב קבע אנגלי באמריקה הצפונית.<ref>Michael G. Moran, ''Inventing Virginia: Sir Walter Raleigh and the Rhetoric of Colonization'', New York, 2007, pp. 4-6.</ref> למגינת לבם, [[אליזבת הראשונה]], שהעדיפה להשקיע את מרצה וכספה בחיזוק השפעתה ב[[האיים הבריטיים|איים הבריטיים]] הביעה עניין מועט בהקמת מושבה אנגלית באמריקה. עם זאת, המלכה הסכימה להנפיק רישיונות למשקיעים פרטיים אשר היו מוכנים לקחת על עצמם את הסיכון. עובדה זאת הכתיבה אופי שונה ל[[קולוניאליזם|קולוניזיציה]] האנגלית באמריקה, שלעומת מקבילותיה הספרדית, הפורטוגלית והצרפתית, נאלצה להסתמך בראש ובראשונה על היוזמה הפרטית בפיקוח המדינה.<ref>Richard Middleton and Anne Lombard, ''Colonial America: A History to 1763'', Cambridge (MA), 2011, p. 42.</ref>
האמפרי גילברט היה הראשון לעתור לקבלת הרשאה שכזו ובתזכיר בפני המלכה מ-1577 הציג את יישוב אמריקה כפתרון התמודדות עם אוכלוסייותיה החלשות והסוררות של הממלכה אשר בו בעת יביא לפגיעה משמעותית באינטרסים הספרדיים ב[[קריביים]]. המלכה נעתרה לבקשתו וב-[[11 ביוני]] [[1578]] העניקה לו כתב הרשאה בתוקף לשש שנים לחקור, לאכלס ולספח בשמה כל שטח באמריקה אשר לא מוחזק בידי נוצרים. כתב ההרשאה קבע כמו כן כי חמישית מסך הזהב והכסף שעשויים להימצא יועבר לקופת המדינה האנגלית.<ref>Peter T. Bradley, ''British Maritime Enterprise in the New World'', Lewiston, 1999, pp. 262-268. </ref>
כבר בנובמבר 1578 הצליח גילברט לכנס עשר ספינות חמושות בנשק כבד בנמל [[פלימות']] עם כ-520 איש על סיפונן. פילוג במשלחת שחלק מחבריה סירב להכיר בהנהגתו של גילברט, וסערה אליה נקלעו הספינות הנותרות, הביאו לכישלון המסע. גילברט נשלח לסייע ב[[היסטוריה של אירלנד - מהרפורמציה עד קרומוול#אירלנד ובית טיודור|מאמץ הקולוניאלי באירלנד]] ורק עם חזרתו לאנגליה ב-1580 שב לעסוק במיזם האמריקאי. מאמציו של גילברט החלו להתגבש לכדי משלחת נוספת רק ב-1582, אך בשל תנאי מזג האוויר וארגון קלוקל יצא המשט ב-11 ביוני 1583, חמש שנים בדיוק מיום קבלת כתב ההרשאה. תוצאות המסע היו טראגיות ולאחר סיפוח סמלי של האי ניופאונלנד אבדה ספינתו של גילברט בלב ים.<ref>David B. Quinn, ''Set Fair for Roanoke: Voyages and Colonies 1584-1606'', Chapel Hill, 1984, pp. 4-8.</ref>
===מיזם רואנוק 1590-1584===
| |||