טבע עירוני בירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סרן אדר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
סרן אדר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''טבע עירוני''' או '''אתרי טבע עירוני''' הוא מושג שנטבע במהלך השנים הראשונות של [[המאה ה-21]] משהתברר כי תהליכים [[עיור|אורבאניים]] מואצים מציבים איום על [[שטח פתוח|שטחים פתוחים]] בתוך [[עיר|ערים]] או בשוליהם. המונח "טבע עירוני" הוא חלק מתפיסה תכנונית שבמרכזה שילוב השטחים הפתוחים ברקמה העירונית של העיר.
 
==מאפייני אתרי טבע עירוני==
אין הגדרה מחייבת לאתר טבע עירוני, מלבד העובדה שעל האתר להיות בתחומי עיר או בתחומי תכנון העיר. התפיסה הרעיונית של אתרי טבע עירוני ושילובם איננו חדש לחלוטין ונכון לשנת [[2008]] ניתן למצוא את שילוב הקונספציה בערים גדולות בעולם כחלק ממגמה ההולכת ותופסת אחיזה בעריכת תוכניות מתאר. ב[[לונדון]] קיימת מזה זמן רב, מערכת רחבת היקף של אתרי טבע עירוניים המחולקים לאתרים לפי רובע, ואתרים שכונתיים, גם ב[[ניו יורק]] ו[[ברצלונה]], נעשה ניסיון בשילוב אתר טבע וזאת מעבר לשימור פארקים, במקומות אלו בוצע שיקום של אזורים עירוניים לטובת שמורות טבע וחיי הבר.
 
האתרים הם בגדלים שונים - החל מאתרים גדולים המתבססים על מרחב ושטחים פתוחים חלקם של האתרים הם מתחמים מצומצמים בעלי ערך ייחודי ואתרים קטנים המייצגים תופעת טבע אתרי טבע עירוני אינם מוגבלים לערכי טבע ועשויים לכלול גם אתרים מעשה אדם המשתלבים ליצור מערכות אקולוגיות ייחודיות נקודות עניין.
 
==אתרי טבע עירוני בירושלים==
[[תמונה:EmekHatzvaim.jpg|מרכז|ממוזער|750px|עמק הצבאים במבט מ[[בית וגן]]]]
תכנון העיר ב[[ירושלים]] מתבסס, עוד מ[[תקופת המנדט]], על בניה בראשי השלוחות, אשר ביניהן ערוצים פתוחים. הקשר בין העמקים החודרים אל השטח הבנוי לבין השטחים הפתוחים הגובלים בעיר, מאפשר את קיומם של חיי בר בתוך המרקם העירוני.
 
במסגרת [[תוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים]]{{הערה|1=התוכנית המוצעת ועיקרי מדיניות התכנון - קובצי PDF להורדה, [http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/HtmlFiles/13029/results_pub_id=13171.html#3 דבר המנכ"ל], באתר [[עיריית ירושלים]]}} שהוצגה בפני הציבור בשנת [[2004]] הוקדשו פרקים לשימור אתרים ולטיפוח [[שמורות טבע עירוני בישראל|אתרי טבע עירוני]]. במסגרת זאת, נערך סקר מקיף שבמהלכו הוקם מסד נתונים של כ 150 אתרים. מתוך רשימת האתרים במסד הנתונים, נבחרו 5 אזורים לגביהם נקבע כי הם בעלי חשיבות וראויים להיכלל במסגרת ההגדרה של אתר טבע עירוני מחד ותוכנית המתאר מאידך. תוכנית המתאר קובעת הנחיות מפורטות המתוות דרכים להפעלת האתרים ולשמירת המגוון הביולוגי בשטחם. 15 אתרים נוספים הוגדרו "ייחודיים" ולגביהם ניתנו "הנחיות כלליות" האמורות להסדיר "פיתוח מבוקר".
 
ארגונים ירוקים ובראשותם [[החברה להגנת הטבע]] מנהלים רשימה מקבילה, רחבה יותר של אתרי טבע עירוני ובראשם [[התחנה לחקר ציפורי ירושלים]].