לוחמי הגטאות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
==הקמת הקיבוץ==
בשנת 1948 הקצו [[מוסדות היישוב]] 3,600 דונם לקיבוץ, סמוך למחנה הצבאי הבריטי סמריה (Sumeiriya) ובאדמות הכפר א-סמריה{{הערה|{{מעריב|ד.ג.|יום מרד הגיטו - בקיבוץ ע"ש לוחמיו|1952/04/23|00208}}}}. ראשוני הקיבוץ עלו לקרקע בחודש פברואר 1949 והתיישבו במקצת מן מבנים נטושים בקצהו המזרחי של המחנה הבריטי. ב-18 באפריל 1949, יום אחד בטרם יום השנה השישי ל[[מרד גיטו ורשה]] נערך במקום טקס ההתנחלות של הקיבוץ ובו גרעין של כמאתיים איש ניצולי שואה{{הערה|{{דבר||לוחמי הגיטו מתנחלים בגליל ביום השנה למרד ורשה|1949/04/19|00112}}}}{{הערה|קיבוץ לוחמי-הגטאות: סיפור המקום. עורך: צביקה דרור. הוצאת קיבוץ לוחמי-הגטאות, התשס"ה-2005. ISBN 965-518-031-X}}.
הגרעין הוקם ממספר קבוצות שהתגבשו ב[[יגור]], [[גינוסר]] ו[[בית השיטה]] וכן חברים נוספים. תקופה מסוימת שהו ב[[אלוני אבא|ולדהיים]] לפני שהתיישבו באתר הקיבוץ בין עכו לנהריה{{הערה|שם=גלבוע}}. טקס העלייה על הקרקע היה מהגדולים ביותר שהתקיימו לכבוד הקמת יישוב והשתתפו בו גם נציגים של ממשלת פולין{{הערה|{{דבר|ה.ו.|מורדי הגיטאות|1949/04/21|00207}}}}. שטחי הקיבוץ השתרע על כ-4000 דונם, מהם 3500 לפלחה, 120 דונם לגן ירק, 40 דונם גפן ו-30 דונם בננות{{הערה|{{דבר|מ. זינגר|על מורשת השואה והמרד|1951/05/03|00200}}}}. באפריל 1950 הוקמה [[מועצה אזורית געתון]] אליו שוייך הקיבוץ{{הערה|{{דבר||אישור מועצה אזורית חדשה בגליל|1950/04/14|00820}}}}. הקיבוץ התייחד בכך שחבריו היו מבוגרים יותר מביישובים אחרים וכן באחוז יחסית גבוה של חולים שלא היו מסוגלים לעבודה פיזית. כן התייחד הקיבוץ באחוז גבוה של משפחות מרובות ילדים{{הערה|שם=גלבוע|{{מעריב|יהושע גלבוע|דמותו של יישוב, קיבוץ לוחמי הגיטאות|1963/04/14|00800}}}}. באביב 1950 הוחלט בישיבה משותפת של נציגי הקיבוץ ומזכירות [[הקיבוץ המאוחד]] על הקמת [[בית לוחמי הגטאות|בית לוחמי הגטאות למורשת השואה והמרד ע"ש יצחק קצנלסון]]. טקס חנוכת המוזיאון, במשכנו הארעי, נערך ב-19 באפריל 1951.
שמו הראשון של הקיבוץ, כפי שנקבע על ידי [[קק"ל]], היה אשר. אנשי קק"ל התנגדו לקריאת היישוב על שם לוחמי הגטאות בטענה כי אין מדובר בשם עברי, זאת למרות דרישת חברי הקיבוץ לשינוי השם. לבסוף, בפברואר 1952, נעתרה [[ועדת השמות הממשלתית]] לבקשת הקיבוץ, אולם הציעה לחבריו כי עדיף לקרוא לקיבוץ בשם "מורדי-הגטאות", תוך שהיא מותירה הבחירה לחברי המשק. באסיפת הקיבוץ הוחלט להעדיף ברוב קולות, אל מול מתנגד בודד, להעדיף את שמו הנוכחי של הקיבוץ. שמה הרשמי של האגודה השיתופית, "קיבוץ ע"ש לוחמי-הגטאות קבוצת דרור להתיישבות שיתופית בע"מ" פורסם באופן רשמי ב[[רשומות]] באפריל 1954.▼
▲שמו הראשון של הקיבוץ, כפי שנקבע על ידי [[קק"ל]], היה אשר, על שם נחלת [[שבט אשר]] בה הוא שוכן. אנשי קק"ל התנגדו לקריאת היישוב על שם לוחמי הגטאות בטענה כי אין מדובר בשם עברי, זאת למרות דרישת חברי הקיבוץ לשינוי השם. לבסוף, בפברואר 1952, נעתרה [[ועדת השמות הממשלתית]] לבקשת הקיבוץ, אולם הציעה לחבריו כי עדיף לקרוא לקיבוץ בשם "מורדי-הגטאות", תוך שהיא מותירה הבחירה לחברי המשק. באסיפת הקיבוץ הוחלט להעדיף ברוב קולות, אל מול מתנגד בודד, להעדיף את שמו הנוכחי של הקיבוץ. שמה הרשמי של האגודה השיתופית, "קיבוץ ע"ש לוחמי-הגטאות קבוצת דרור להתיישבות שיתופית בע"מ" פורסם באופן רשמי ב[[רשומות]] באפריל 1954.
{| align=center
| |||