פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
←‏מורשת בייברס: קישורים פנימיים
;הקפדה על אסתטיקה בבניה הציבורית: כבר מימיו של בייברס מורגשת הקפדה על בנייה ציבורית אסתטית. הדברים אמורים הן במבני דת והן בגשרים. הפריטים המאפיינים בתקופת בייברס הם קשתות מחודדות, עיטור באמצעות כתובות מסוגננות וסמלים‏‏<ref>‏למשל סמלו של בייברס - שני זוגות [[ברדלס]]ים המעטרים את גשר ג'נדס ליד לוד ואת מבנה הח'אן ממזרח לירושלים ששרידיו משולבים ב[[שער האריות]] ב[[שימוש משני]].‏</ref> ותשליב אבנים ([[אבלק]]). בשנים הבאות הועשרה [[אדריכלות ממלוכית|האדריכלות הממלוכית]] בפריטים אופיניים נוספים.
 
;הסתמכות כלכלית על מכסים: המקור הכספי העיקרי לקופה הציבורית הממלוכית היה [[מכס]]י התנועה המסחרית מ[[הודו]] ו[[עדן]] לאירופה, שעברה רובה ככולה דרך נמלי אלכסנדריה וצור. בשליטת הממלוכים נמצאו דרכי מסחר שנמשכו אל עומק אסיה, אשר עברו מצפונה ומדרומה של ארץ ישראל ועליהן הובלו סחורות יקרות ערך כ[[תבלין|תבלינים]], [[בושם|בשמים]] ו[[אבן חן|אבני חן]]. גם מכס ממשלתי צנוע יכל להזרים הון עתק לקופה הממלוכית. מה גם שהמכס היה שרירותי ונקבע לפי היכולת המרבית של השלטון להכביד את ידו על הסוחרים. זו הייתה [[מדיניות כלכלית]] קצרת רואי כיוון שלא פיתחה שום חלופה ראויה למימון ההוצאות מתוך כוחות פנימיים. ברגע בו תנאים פוליטיים, פגעי טבע, [[שוד ימי]] וגילוי נתיבי מסחר מתחרים הפנו את המסחר מנמלי מזרח הים התיכון, קרסה הכלכלה הממלוכית במהירות.
 
שתי שאלות חשובות נותרו ללא מענה חד משמעי באשר למהלכיו של בייברס : מדוע בחר מצביא מנוסה וחסר אויבים משמעותיים להתקדם לאט כל-כך בכיבושיו (בשונה מצלאח א-דין) במרחב שלנו, ומה הסיבה שלא כבש את עכו, עיר נמל חשובה, שהייתה למעשה בירת שארית הממלכה הצלבנית מאחר שירושלים הייתה בידיו?