ועידת מדריד (1991) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שחזור - טענות הדורשות אסמכתא
שורה 6:
בעקבות [[מלחמת המפרץ הראשונה]], סבר הממשל האמריקאי כי שיתוף הפעולה שבין [[ארצות הברית]] ו[[מדינות ערב]], וכן עמידתה של ישראל מן הצד, ללא תגובה צבאית, בשעה שנורים עליה טילים, על מנת שלא למוטט את הקואליציה, יוצרים אווירה חדשה, שתאפשר את קידומו של המשא ומתן המדיני, וכי השעה כשרה לכינוסה של ועידה בינלאומית לשלום, שתנצל את "חלון ההזדמנויות" שנפתח. ראש ממשלת ישראל, [[יצחק שמיר]], היה מתנגד תקיף לרעיון הוועידה הבינלאומית (מכיוון שחשש מלחץ בינלאומי על ישראל על מנת שתסכים לוויתורים) שהועלה עוד בתקופת כהונת הממשלה הקודמת על ידי מזכיר המדינה בממשלו של [[רונלד רייגן]], [[ג'ורג' שולץ]], אך נדחה על ידי שמיר.
 
[[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש|ג'ורג' בוש]] (האב) ו[[מזכיר המדינה]] הפעלתן [[ג'יימס בייקר]] החלו בלחץ מאסיבי. הימים היו ימי קליטת [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העלייה הגדולה מברית המועצות]] ולטענת התקשורת ישראלוישראל נזקקה לסיוע כספי על מנת לקלוט את מאות אלפי העולים שהדפקו על פתחה, למרות שישראל נזקקה רק לכמיליארד דולר בשנה, לפי חישוב של עשרת אלפים דולר לעולה לפי מאה אלף עולים בשנה בממוצע, וכאשר הכלכלה הישראלי החלה מנקודה יציבה ושהשתפר מאוד המאזן הבטחוני שלה: בהנתן שהכיבוש האמריקאי בפאתי עירק חיסל את תרחיש החזית המזרחית הגדולה ושבתמורה לספיגה הישראלית במהלך המלחמה היא החלה לקבל סיוע צבאי נוסף הכולל צוללות גרמניות מודרניות וכסף וטכנולוגיה עילית לפיתוח טילי החץ. כבר בתחילת אוגוסט 1991 הועברו שתי בריגדות רגלים את הירדן לתוך השומרון, כאשר מדיהן המנומרים במזוודותיהם מבלי שסופר על כך לציבור הישראלי. בנאום חריף שנשא בוש, ב-[[12 בספטמבר]] [[1991]] תקף את שמיר, ודרש כי מפעל ה[[התנחלויות]] בשטחים ייעצר, וכי ישראל תשתתף בוועידה בינלאומית לשלום, כתנאי למתן ערבויות כספיות למימון קליטת העלייה. הייתה זו אחת מנקודות השפל הנמוכות ביותר אליהם הגיעו [[יחסי ישראל-ארצות הברית]] עד אותה עת. במהלך ביקוריו של מזכיר המדינה [[ג'יימס בייקר|בייקר]] בארץ, קיבל שמיר את פניו בהעלאת [[התנחלות|התנחלויות]] חדשות על הקרקע. אך לבסוף, לאחר שניסיון ליצור לחץ באמצעות הפעלת [[קבוצת אינטרס|שדולה]] יהודית ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] לא עלה יפה, הסכים שמיר להשתתף בוועידה בינלאומית ב[[מדריד]], תוך התניה שהמשא ומתן העיקרי לא יתנהל בה אלא בדיונים נפרדים מול כל מדינה בנפרד. לקראת כינוס הוועידה ארצות-הברית מסרה לישראל מכתב ביטחונות בו ציון שהיא אינה תומכת בכינונה של מדינה פלסטינית עצמאית ואין זו מטרתה להביא את אש"ף לתוך התהליך או לגרום לישראל להיכנס לדו-שיח או משא ומתן עם אש"ף.
שמעון פרס לחץ קשות לקיום הועידה, כדי לקיים את [[הסכם לונדון (פרס-חוסיין)]] משנת 1987 בו הובטח לערבים ועידה בינלאומית כדי לשדרג מעמדם העתידי ביש"ע, מהאוטונומיה לה הסכים בגין ב[[הסכמי קמפ דייוויד]] עם מצרים שנערכו בשנת 1979. מעבר לאוטונומיה יש רק מדינה.
 
[[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש|ג'ורג' בוש]] (האב) ו[[מזכיר המדינה]] הפעלתן [[ג'יימס בייקר]] החלו בלחץ מאסיבי. הימים היו ימי קליטת [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העלייה הגדולה מברית המועצות]] ולטענת התקשורת ישראל נזקקה לסיוע כספי על מנת לקלוט את מאות אלפי העולים שהדפקו על פתחה, למרות שישראל נזקקה רק לכמיליארד דולר בשנה, לפי חישוב של עשרת אלפים דולר לעולה לפי מאה אלף עולים בשנה בממוצע, וכאשר הכלכלה הישראלי החלה מנקודה יציבה ושהשתפר מאוד המאזן הבטחוני שלה: בהנתן שהכיבוש האמריקאי בפאתי עירק חיסל את תרחיש החזית המזרחית הגדולה ושבתמורה לספיגה הישראלית במהלך המלחמה היא החלה לקבל סיוע צבאי נוסף הכולל צוללות גרמניות מודרניות וכסף וטכנולוגיה עילית לפיתוח טילי החץ. כבר בתחילת אוגוסט 1991 הועברו שתי בריגדות רגלים את הירדן לתוך השומרון, כאשר מדיהן המנומרים במזוודותיהם מבלי שסופר על כך לציבור הישראלי. בנאום חריף שנשא בוש, ב-[[12 בספטמבר]] [[1991]] תקף את שמיר, ודרש כי מפעל ה[[התנחלויות]] בשטחים ייעצר, וכי ישראל תשתתף בוועידה בינלאומית לשלום, כתנאי למתן ערבויות כספיות למימון קליטת העלייה. הייתה זו אחת מנקודות השפל הנמוכות ביותר אליהם הגיעו [[יחסי ישראל-ארצות הברית]] עד אותה עת. במהלך ביקוריו של מזכיר המדינה [[ג'יימס בייקר|בייקר]] בארץ, קיבל שמיר את פניו בהעלאת [[התנחלות|התנחלויות]] חדשות על הקרקע. אך לבסוף, לאחר שניסיון ליצור לחץ באמצעות הפעלת [[קבוצת אינטרס|שדולה]] יהודית ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] לא עלה יפה, הסכים שמיר להשתתף בוועידה בינלאומית ב[[מדריד]], תוך התניה שהמשא ומתן העיקרי לא יתנהל בה אלא בדיונים נפרדים מול כל מדינה בנפרד. לקראת כינוס הוועידה ארצות-הברית מסרה לישראל מכתב ביטחונות בו ציון שהיא אינה תומכת בכינונה של מדינה פלסטינית עצמאית ואין זו מטרתה להביא את אש"ף לתוך התהליך או לגרום לישראל להיכנס לדו-שיח או משא ומתן עם אש"ף.
 
==הוועידה==