רחוב הלל – הבדלי גרסאות

הרחוב נקרא על שם [[הלל הזקן]], ובסמוך לו תאומו-מקבילו רחוב [[שמאי הזקן|שמאי]]. מרבית הבניינים ברחוב נבנו בתקופת [[המנדט הבריטי]] ומשקפים את הסגנון האדריכלי של התקופה, אם כי ניתן למצוא בו גם מבנים מאוחרים יותר. בין רחוב הלל לרחוב שמאי מקשר רחוב דרום (על שם החנות והוצאת הספרים של [[מיכל יצחק רבינוביץ']] שחרבה ב[[הפיגוע ברחוב בן יהודה (1948)|פיגוע ברחוב בן יהודה ב-1948]]). רחוב זה נקרא ב[[סלנג]] הירושלמי "הפסאז'" ושיכן בעבר את [[בתי קולנוע בירושלים|קולנוע אורנע]] ו[[קולנוע אוריון]] ובתי עסק רבים אחרים, כמו גם את משרדי [[מנהל מקרקעי ישראל]]. ברחוב הלל עצמו שכנו מספר [[בתי קולנוע בירושלים|בתי קולנוע]]. עוד בתקפת המנדט שכן בקצהו מדרום-מזרחי, בפינת [[רחוב שלומציון המלכה]], [[קולנוע רקס]]. בין [[שנות החמישים]] ל[[שנות התשעים]] שכנו בו בתי הקולנוע "אורגיל" ו"רון".

הרחוב הוא עסקי ומסחרי ברובו, ולאורכו חנויות, בתי קפה, פאבים ובנייני משרדים. ברחוב ממוקמים הסניפים הראשונים והמקוריים של שתי רשתות בתי קפה מוכרות, שהחלו את דרכן ברחוב הלל ועם הזמן צמחו והתפשטו ברחבי הארץ - [[ארומה אספרסו בר]] ו[[קפה הלל]] (שהרחוב העניק לו את שמו). עסקים נוספים שהתחילו דרכם ברחוב הלל הם רשת החנויות "שש", פיצת "צ'יליס", ועוד. "בית הכשרת הישוב" העומד במרכז הרחוב (באתר בו שכן [[בית היולדות סדובסקי]]) שימש כמשרדיה של חברת [[הכשרת הישוב]] טרם הופרטה ונמכרה לאיש העסקים [[יעקב נמרודי]], שהעביר את המשרדים ל[[תל אביב]]. מבנים אחרים לאורך הרחוב איכלסו, וחלקם עודם מאכלסים, שלוחות ואגפים של משרדי [[ממשלה]] שונים כמו גם את [[לשכת העיתונות הממשלתית]] ב[[בית אגרון]].