קרב טרפלגר – הבדלי גרסאות

בתחילת [[המאה ה-19]], היה הצבא הצרפתי של נפוליאון אחד הצבאות החזקים באירופה. בריטניה שלטה בימים בעזרתבאמצעות חיל הים החזק שלה והטילה [[מצור]] ימי על צרפת. המצור פגע בתחבורה האזרחית והצבאית של צרפת. בשנת [[1803]] החליט נפוליאון להשיג שליטה ארעית ב[[תעלת למאנש]] על מנת לפלוש לבריטניה.

בתחילת שנת 1805, הורה נפוליאון למפקדי חילות הים מטולון וקדיס לפרוץ את המצור, להתארגן באזור [[הים הקריבי]], ולחזור ולסייע לכוח הימי בברסט לפרוץ את המצור הימי הבריטי. בעזרת הכוח המשוחרר מברסט, אמור היה הכוח המשולב להשמיד את הצי הבריטי, ולאפשר מעבר בטוח של ספינות הפלישה מצרפת לבריטניה דרך התעלהתעלת למאנש.

אדמירל נלסון היה מפקד המצור הימי על נמל [[טולון]] בים התיכון. נלסון ניהל מצור מרוחק, בניסיון לפתות ספינות לצאת מהנמל ולכפות עליהן קרב. הכוח הימי הצרפתי, בפיקודו של אדמירל וילנב, ניצל את הטקטיקה הזו והצליח להתחמק מספינות המצור, שנקלעו לסופה. בשעה שנלסון רדף אחרי וילנב בים התיכון, חצה האחרוןוילנב את [[מצר גיברלטר]] המוביל לאוקיינוס האטלנטי, חבר לכוח הספרדי, ושט לכיוון הים הקריבי, בהתאם להוראות נפוליאון. נלסון החליט לצאת בעקבותיהם, למרותאף שלא קיבל אישור לעזוב את הים התיכון (נלסון נהג לאלתר כמפקד בשטח, וספג על כך ביקורת רבה).

גם בים הקריבי, הצליח הצי הצרפתי לחמוק מהבריטים. הכוח המשולב חזר לאירופה במטרה לפרוץ את המצור הימי על ברסט, אבלאך אחרילאחר קרב קשה מול הבריטים ב-[[22 ביולי]] ([[קרב פיניסטר]]) שבסופו נתפסו שתי ספינות ספרדיות, וילנב החליט וילנב להתרחק מברסט ולחזור לקדיס. על קדיס הטיל מצור כוח ימי קטן, בפיקוד האדמירל [[קת'ברט קולינגווד]].