בילי מלמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{אין תמונה|אישה}}
'''בילי מלמן''' היא [[פרופסור מן המניין]] להיסטוריה, מופקדת ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] ללימודי אירופה על שם הנרי גלסברג, ראש בית הספר להיסטוריה ב[[אוניברסיטת תל אביב]], וזוכת [[פרס לנדאו]] לשנת [[2006]].<ref>[http://www.pais.co.il/Foundations/Landau/Pages/Landau-AwardOfScienceAndResearch.aspx רשימת הזוכים בפרס לנדאו למדעים ולמחקר בשנים 2008-2003]</ref>
==חייה ופועלה==
בילי מלמן נולדה ב[[תל אביב]], עשתה את חוק לימודיה לתואר הראשון בחוג להיסטוריה שבאוניברסיטת תל אביב. עשתה את הדוקטורט ביוניברסיטי קולג' שב[[אוניברסיטת לונדון]], אותו קיבלה ב-[[1984]]. נושא עבודת ה[[דוקטורט]] שלה היה דימויים פופולריים של נשים בין שתי מלחמות העולם.
החל משנת 1984 מלמדת באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2005 מונתה לפרופסור מן המניין. החל מאוקטובר 2008 מכהנת כראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה. בשנים 1991-1990 הייתה עמיתה וחברה במכון ללימודים אירופים ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ובשנים 1994-1993 עמיתה ופרופסור אורח במכון ללימודים הומניים ב[[אוניברסיטת מישיגן]] שבאן ארבור. הרצתה באוניברסיטאות רבות בארצות הברית, בריטניה, צ'כיה, גרמניה וקפריסין.
הייתה ממיסדי החטיבה להיסטוריה של נשים ו[[מגדר]] ב[[החברה ההיסטורית הישראלית|חברה ההיסטורית הישראלית]] ושמשה כיו"ר הראשון שלה.
שורה 16 ⟵ 13:
==מחקריה==
===תחומי מחקרה===
מחקריה של בילי מלמן חובקים ארבעה תחומים בהיסטוריה של אירופה המודרנית: האחד הוא ההיסטוריה התרבותית של [[בריטניה]] - ובמיוחד ההיסטוריה של תרבות פופולרית, השני הוא ההיסטוריה של ה[[קולוניאליזם]] המערב-אירופי המודרני - ובמיוחד זו של מגעים בין-תרבותיים בין אירופה לבין חברות קולוניאליות שעליהן השתלטה בעידן ה[[אימפריאליזם]], התחום השלישי הינו ההיסטוריה של [[מגדר]] ונשים במערב אירופה. והתחום הרביעי שהיא חוקרת החל מסוף [[שנות התשעים]] הוא האופנים שבהם נתפש, דומיין ונתקבל העבר באירופה המערבית בעידן המודרניות, ב[[המאה ה-19|מאה התשע-עשרה]] ובראשית [[המאה העשרים]].
===ההיסטוריה של מגדר ונשים===
====נשים והדמיון הפופולרי בשנות העשרים====
זהו ספרה הראשון של בילי מלמן (Women and the Popular Imagination in the Twenties), שראה אור ב-[[1988]], והוא עיבוד עבודת הדוקטורט שלה. הספר היה העבודה הראשונה שבחנה את האופן שבו, לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], המלחמה הטוטאלית הראשונה, עיצב המגדר ודיון ב'אישה המודרנית' והגבר המודרני', שהתנסו במוראות המלחמה, עיסוק בסוגיות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות כלליות כמו בעיות [[דמוגרפיה|דמוגרפיות]], משבר כלכלי, ושידוד מערכות פוליטי.
====קווי גבול: מגדרים וזהויות במלחמה ובשלום====
ספר זה בעריכתה של מלמן ראה אור ב-[[1998]] (Borderlines: Genders and Identities in War and Peace). זהו דיון בהיסטוריה של המגדר כדרך להבין באמצעותה שינוי בכלל בחברות היסטוריות. זהו קובץ בן שמונה עשר מאמרים הכולל מאמרים בנושא הקשרים בין מלחמה טוטלית ומגדר ודן במיוחד בקשרים שבין סוגיות אלו לבין ה[[לאומיות]] האירופית, הן הלאומיות ה'וותיקה' במערב אירופה, הן הלאומיות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה, במרכז אירופה ובמזרחה. הקובץ הוא הניסיון הראשון להיסטוריה השוואתית בנושא, שהיא אירופאית במלוא המובן. בעוד ה[[היסטוריוגרפיה]] בעת ההיא התרכזה בחקר אירופה המערבית, Borderlines היה הניסיון הראשון להיסטוריה השוואתית בהקשר הקולוניאלי של מגדר במלחמה טוטלית, בהשוותו בין חברות אירופיות ללא אירופיות, במיוחד ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]. ההשוואה מבליטה את האופן שבו הוגדרה הלאומיות באמצעות המגדר, אך בו בזמן ניטשטשו הגדרות מגדר מסורתיות כתוצאה מההתנסות במלחמה.
===ההיסטוריוגרפיה של מגדר ונשים===
שורה 31 ⟵ 28:
====נשים במזרח: נשים אנגליות והמזרח התיכון 1918-1718, מיניות, דת ותעסוקה====
למן סוף [[שנות השמונים]] של המאה העשרים החל מחקרה של מלמן להתמקד בקולוניאליזם האירופי המודרני והמפגש התרבותי הקולוניאלי בין אירופה למושבותיה, או לשטחי שליטתה, במיוחד באופנים שבהם ראו האירופים, דמיינו ותיארו תרבויות שונות ופיתחו תובנות שונות ביחס ל"מערב" ו"מערביות". היא חקרה בעיקר את [[האימפריה הבריטית]], הגדולה באימפריות במאות התשע עשרה והעשרים, ההטרוגנית שבהן והממזגת אימפריאליזם 'ישן' ו'חדש' . העניין במגדר, אף הוא מוזג בעניין בשינוי והמשכיות באימפריות האירופיות. זאת במיוחד בספרה משנת [[1992]] (Women’s Orients: English Women and the Middle East 1718-1918, Sexuality, Religion and Work), שראה אור בהוצאת [[אוניברסיטת מישיגן]] ומהדורה מורחבת שלו ראתה אור ב-[[1995]].
הספר היה ככל הנראה התגובה הראשונה, המבוססת על מחקר היסטורי, לספרו הידוע של [[אדוארד סעיד]], אורינטליזם שמאז פרסומו ב-[[1976]] קבע את האג'נדה המחקרית והרטוריקה בשדה ההולך ומתרחב של חקר תרבות וקולוניאליזם באירופה. מלמן לא ניהלה עם סעיד וויכוח אידאולוגי או פוליטי, אלא דנה באופן טיעונו, בכשליו המתודולוגיים ובראייתו את הקולוניאליזם. ספרה הצביע על כך שאימפריות מערביות לא היו הומוגניות, שאירופאים לא ראו הבדלים ביו תרבויות אך ורק במושגים של ה'אחר', שלמעשה ראייה דיכוטומית של 'אירופה', ו'העולם', אינה תורמת להבנת מרקם היחסים בינה לבין הקולוניות שלה. בספר היא חשפה את כתביהן של מאות נשים אורינטליסטיות, מסיונריות, נוסעות, אתנוגרפיות, ארכאולוגיות ובלשניות, שפעלו במזרח התיכון, מראשית [[המאה השמונה עשרה]] ועד לתום מלחמת העולם הראשונה ובדקה כיצד מעמד חברתי ומגדר עצבו את האופן שבו אירופה 'התבוננה' בעולם ולעתים בה עצמה.
שורה 72 ⟵ 70:
* בילי מלמן, [http://books.google.co.il/books?id=K5ogUW38hSEC&dq=%22Billie+Melman%22&printsec=frontcover&source=bl&ots=WSL7C3pUx1&sig=4TesdFjGvU8WgWOH9NWhpEF2iAM&hl=iw&ei=o_bDSpCmGKTYmwPs3P2pBg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=7#v=onepage&q=&f=false The culture of history: English uses of the past, 1800-1953], גוגל ספרים
* בילי מלמן, [http://books.google.co.il/books?id=tMIXvVlMIMQC&pg=PA121&lpg=PA121&dq=%22Billie+Melman%22&source=bl&ots=ZDRV-F1JcL&sig=IyIpaxHV2RlLjuZibIuYVVZSb40&hl=iw&ei=o_bDSpCmGKTYmwPs3P2pBg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=3#v=onepage&q=&f=false Borderlines: genders and identities in war and peace, 1870-1930], גוגל ספרים
==הערות שוליים==
| |||