יוהאן גאורג גמלין – הבדלי גרסאות

'''יוהאן גאורג גמלין''' (ב[[גרמנית]]: '''Johann Georg Gmelin''';{{כ}} [[8 באוגוסט]] [[1709]] - [[20 במאי]] [[1755]]) היה [[ידיעת הטבע|חוקר טבע]] [[גרמני]], [[בוטנאי]] [[גאוגרף]], פרופסור לרפואהרופא, מנהל ה[[גן בוטני|גן הבוטני]] של [[אוניברסיטת טיבינגן]], וחבר [[האקדמיה המלכותית השבדית למדעים]].

גמלין נולד ב[[טובינגן]], בנו של פרופסור מאוניברסיטת טובינגן. הוא היה ילד חכםמחונן והחל להשתתף בהרצאות באוניברסיטה בגיל 14. בהיותו בן 18, בשנת [[1727]], הוא סיים עםלימודי תואר רפואי בגיל 18רפואה. לאחר מכן הוא נסע ל[[סנטסנקט פטרבורג]] וקיבלובשנת 1728 קיבל [[מלגת לימודים|מלגה]] ב[[{{ה|אקדמיה]] ל[[מדע]]יםהרוסית בשנת 1728למדעים}}. בשנת [[1730]] הוא החל להרצות באוניברסיטה, ובשנהוהתמנה שלאחר מכן התמנהבהמשך לפרופסור ל[[כימיה]] וההיסטוריהו[[ידיעת הטבעיתהטבע]].

גמלין נבחר, מבין שלושה פרופסורים, להצטרף למשלחתו השנייה של [[ויטוס ברינג]] ל[[קמצ'טקה]](1733-1743). בחלקו הראשון של המסע - לאחר שיצאו מ[[סנקט פטרסבורג]] באוגוסט - התלווה אליהם הסטודנט הצעיר [[סטפן קרשניניקוב]]. יחד הם נסעו ביחד דרך [[הרי אורל]] ומערב סיביר ל[[יניסייסק]]. גמלין תיאר את תוואי [[יניסיי|נהר היניסיי]] כגבול בין [[אירופה]] ל[[אסיה]], וביניסייסק השתתף במדידת ה[[טמפרטורה]] הנמוכה ביותר שנרשמה אי פעם. הוא היה גם הראשון שגילה כי פני [[הים הכספי]] נמוכים יותר מאלה של [[הים התיכון]]. בספטמבר 1736 הוא הגיע למטהו של ברינג ב[[יקוטסק]]. לרוע מזלו, בית מגוריו של גמלין נשרף ב-8 בנובמבר, ועימו נשרף אף אוסף הצמחים והרישומים שערך וכן חלקים מספרייתו. בקיץ שלאחר מכן הוא ניסה לאסוף מחדש דגימות רבות ככל האפשר כדי להחליף את אלה שאבדו. בין השנים 1747{{כ}}-1769 פירסם בארבעה כרכים את ספרו "הצומח בסיביר" (Flora Sibirica). הספר מכיל תיאורים של 1178 מיני צמחים, 294 מתוכם מאוירים. אחיינו [[שמואל גוטליב גמלין]] סייע לו לערוך את שני הכרכים האחרונים.