בלה אחמדולינה – הבדלי גרסאות

כבר המהלך שנות ה-50 שיריה התפרסמו ביחונים ספרותיים. בשנת [[1959]] היא כתבה אחד משירים המפורסמים שלה שבשת [[1975]] הולחן על ידי [[מיכאל טריברדייב]] והושמה בסרט של [[אלדר ריאזנוב]] [[צחוק הגורל]].

בשנת [[1960]] אחמדולינה סיימה ללמוד במכון לספרות ב[[מוסקבה]]. במהלך הלימודים היא סולקה למזןלזמן מה עקב התנגדותה להצטרף לרדיפות של [[בוריס פסטרנק]].

ספר שירים הראשון שלה התפרסם בשנת [[1962]] ובהמשך כל מספר שנים פורסם ספר חדש. על היצירות שלה הוענק למשוררת [[פרס ברית המועצות]] בשנת [[1989]] ו[[פרס הפדרציה הרוסית]] בשנת [[2004]]. במהלך השנים היא זכתה במספר רב של פרסים נוספים.

בשנת [[1964]] אחמדולינה שיחקה בסרט בבימוי של [[ואסילי שוקשין]]. במהלך שנות ה-60 היא כתבה כמה תסריטים לסרטים על פי יצירות של ה[[סופר]] יורי נגיבין שאז היה בעלה.

אחמדולינה הייתה ידוע כתומכת בתנועת ה[[דיסידנט|דיסידנטים]]. פעםפעמים רבות היא התבטה להגנת [[אנדריי סחרוב]], [[ולדימיר ווינוביץ']] ופעילים נוספים. הודעותיה פורסמו ב[[עיתון]] [[ניו יורק טיימס]] ושודחרוושודרו תחנתבתחנות רדיו [[קול אמריקה]] ו[[קול השלום]]. בשנת [[1979]] היה השתתפה בהכנת [[אלמנך]] ספרותי "מטרופול" שפורסם ב[[פריז]] ללא ידיעת ה[[צנזורה]] הסובייטית. בשנת [[1993]] היא הייתה בין חותמה "מכתב 42" שתמך במדיניות של [[בוריס ילצין]].