מעשה בית דין – הבדלי גרסאות

הדעות חלוקות האם השתק פלוגתא חל במקרה שניתן פסק דין ללא שבית המשפט דן בנושא, למשל בהיעדר הגנה. בפסק הדין ב-ע"א 202/70 אליהו נ' יחזקאל קבעו השופטים [[שמעון אגרנט]] ו[[משה עציוני]] שהשתק פלוגתא אינו חל וקביעה זאת שמשה במקרים מאוחרים יותר וכונתה "הלכת אליהו". עם זאת, השופטת [[מרים נאור]] והשופט [[אליקים רובינשטיין]] אמרו שאין לקבל את הלכת אליהו אם בגלל שמעולם לא הייתה הלכה מחייבת ואם בגלל שיש לשנותה, מכיוון שהדבר משאיר פתח בפני בעלי דין להימנע מהתדיינות בתביעה המוגשת נגדם כדי לשמור את האפשרות להתדיין במועד מאוחר יותר, דבר שאינו רצוי מבחינת סופיות הדיון. השופט [[חנן מלצר]] חלק על דעתם ואמר שיש להמשיך לדבוק בהלכת אליהו, הגם שבאותו מקרה הסכים לתוצאה אליה הגיעו עמיתיו מנימוקים אחרים{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/06/370/022/c12/06022370.c12.htm רע"א 2237/06, פסק דין מ-8 במרץ 2009]}}. במקרה אחר הסתמך השופט [[אליעזר ריבלין]] על עמדתם של השופטים [[מרים נאור]] ו[[אליקים רובינשטיין]] וכתב: "בית משפט זה פסק בעבר כי פסק דין בהיעדר התייצבות ואף בהיעדר הגנה יכול ליצור השתק פלוגתא". באותו מקרה הוא גם קבע שהשתק פלוגתא חל גם על פלוגתא שהוכרעה ב[[תביעה קטנה]]{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/700/011/p03/08011700.p03.htm רע"א 1170/08]}}.ברעא 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך (עליון, מ נאור, י דנציגר, נ סולברג) נקבע כי הלכת אליהו תקפה,ככל שזהו פסק הדין העדכני ביותר הלכה זו טרם נסתרה.