הבדלים בין גרסאות בדף "חנון הספן"

נוספו 534 בתים ,  לפני 7 שנים
עריכה
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q296478)
(עריכה)
[[תמונה:Hannon map-fr.svg|ממוזער|200px|מסעו של חנון]]
'''חנון''' או '''חנו הנווטהספן''' מלך ב[[קרתגו]] בין השנים 480-440 לפנה"ס בהחזיקו בתואר כחנוחנו הIIה-2 מלך קרתגו. בתפקידו כמלך היה מוגבל בכוחו שהלך ונחלש בתהליך הפיכתה של קרתגו ל[[רפובליקה]] [[אוליגרכיה|אוליגרכית]]. עם זאת עיקר פרסומו נובע מ[[מסע חקר ימי]] ראשון מסוגו שערך סביב חופי צפון [[מערב אפריקה]] בסביבות 500 לפנה"ס.<br />
 
==אטימולוגיה==
השם חנו הנווט בא על מנת להבדילו מקרתגנים אחרים מפורסמים בעלי שם דומה כדוגמת [[חנו הגדול]]. השם חנו או חנון ב[[פיניקית]] (מהשורש ח.נ.ן כמו בעברית) משמעו רחום, השמות העבריים חנן או חנה משמשים גם כיום בעברית המודרנית.<br />
 
==מסע החקר סביב מערב אפריקה==
בשנת 500 לפנה"ס בקירוב יצא חנון למסעו הימי בראש של צי בן כ-60 ספינות על מנת לחקור וליישב את חופיה הצפון מערביים של יבשת [[אפריקה]]. הוא הפליג דרך [[מיצרי גיברלטר]] ייסד או הקים מחדש מספר מושבות לאורך חופה הצפון-מערבי של מרוקו והמשיך למרחק רב לאורך חופה המערבי של אפריקה.<br />
 
הוגאן מציין את ביקורו של חנון ב[[מוגדור]], בה ה[[פיניקים]] ייסדו תעשייה של ייצור [[צבע]] מחלזונות ימיים שנמצאו במימי ה[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. במסעו נתקל חנון ב[[ילידים|שבטים ילידיים]] שונים בהם התקבל באופנים שונים.<br />
 
לקראת סופו של מסע החקר נתקל חנון באי המיושב על ידי ילידים שתוארו על ידו כפראיים במיוחד ובעלי שיער פרוע. ניסיונות שערכו הפיניקים ללכוד מספר גברים מקומיים נכשלו. שלוש נשים לעומת זאת, נלקחו בשבי, אולם הם היו כה פראיות שהפיניקים נאלצו להרגם, ועורותיהם הוסרו מעליהם ונשלחו לקרתגו.
הפיניקים כינו את הפראים בשם [[גורילה]] (''gorillae''), וכאשר מגלים אירופאים במאה ה-19 נתקלו לראשונה בגורילות, הקופים קיבלו את אותו השם מתוך הנחה שמדובר באותם אנשים פראיים שתוארו על ידי חנון.
 
==ניתוח המסע על ידי חוקרים מודרניים==
מס'מספר חוקרים מודרניים התייחסו למסעו של חנו הנווט. ויליאם סמית גורס כי הצי הפיניקי כלל כ30,000 אנשי צוות ומתיישבים, ושמטרתו המרכזית הייתה ייסוד של מושבות קרתגניות או להקים מחדש ערים פיניקיות שננטשו.
 
הארדן מציין כי יש קונצנזוס כללי שהמשלחת הגיעה לפחות עד [[סנגל]], וייתכן כי היא הגיעה אף ל[[גמביה]]. עם זאת הוא מציין כי יש חוסר הסכמה מובהק בין החוקרים לגבי המקום המרוחק ביותר אליו הגיעו מסעו של חנו: [[סיירה ליאון]], [[קמרון]] או [[גבון]]. הארדן מציין את תיאורו של [[הר קמרון]], הר געשי בגובה של 4,040 מ' שתואם את תיאורו של חנו. וורמינגטון לעומתו מעדיף את [[הר קאקולימה]] בגובה של 890 מ' כנקודה המרוחקת ביותר אליה הגיעה חנו, משום שהוא גורס כי הר קמרון נמצא בנקודה רחוקה מידי.<br />
מס' חוקרים מודרניים התייחסו למסעו של חנו הנווט. ויליאם סמית גורס כי הצי הפיניקי כלל כ30,000 אנשי צוות ומתיישבים, ושמטרתו המרכזית הייתה ייסוד של מושבות קרתגניות או להקים מחדש ערים פיניקיות שננטשו.
הארדן מציין כי יש קונצנזוס כללי שהמשלחת הגיעה לפחות עד [[סנגל]], וייתכן כי היא הגיעה אף ל[[גמביה]]. עם זאת הוא מציין כי יש חוסר הסכמה מובהק בין החוקרים לגבי המקום המרוחק ביותר אליו הגיעו מסעו של חנו: [[סיירה ליאון]], [[קמרון]] או [[גבון]]. הארדן מציין את תיאורו של [[הר קמרון]], הר געשי בגובה של 4,040 מ' שתואם את תיאורו של חנו. וורמינגטון לעומתו מעדיף את [[הר קאקולימה]] בגובה של 890 מ' כנקודה המרוחקת ביותר אליה הגיעה חנו, משום שהוא גורס כי הר קמרון נמצא בנקודה רחוקה מידי.<br />
 
אחד המכתשים על הירח נקרא '''חנו''' על שמו.
 
==לקריאה נוספת==
* [[נחום סלושץ]]. '''ספר הים - כבוש הימים בהיסטוריה'''. תל אביב, הוצאת [[החבל הימי לישראל]], תש"ח. פרק 12, עמ' 176-184: "פרשת סבוב חנא השופט"; תרגום לעברית של Periplus, בלווית הערות.
<div class="mw-content-ltr">* Hanno the Carthaginian. '''Periplus or Cicumnavigation [of Africa]'''. Greek Text with facing English translation, commentary, notes and facsimile of Codex Palatinus GR. 398 by Al. N. Oikonomides, with extracts from W.H. Schoff, E.A. Bunbury and the complete edition by F. Kluge (1829) as appendix. Chicago, Ares Publishing, 1982. 49 pp.</div>
==קישורים חיצוניים==
<div class="mw-content-ltr">
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hanno_the_Navigator חנו הנווט] בוויקיפדיה האנגלית
* "Hanno" in: [http://www.livius.org/ha-hd/hanno/hanno03.html Livius.org]
* [http://www.heritage-history.com/www/heritage.php?Dir=pseudochar&FileName=Hanno חנו הנווט ומסעותיו] באתר [[Heritage History]]
</div>
 
[[קטגוריה:קרתגו]]