פתיחת התפריט הראשי

שינויים

ביוני 1941, בראשית [[מבצע ברברוסה]], [[22 ביוני]] [[1941]], נכבשה גרודנו פעם נוספת בידי הגרמנים. מיד לאחר כיבושם הטילו הגרמנים גזירות על היהודים. הם הטילו עוצר וחילקו תלושי מזון לכלל התושבים, אך היהודים לרוב נדחקו לסוף התור ולא זכו לקבל את חלקם. חסיה, בעלת חזות פולנית, נהגה לעמוד בתור ללחם במקומות רחוקים, בהם הייתה מורידה את מגן הדוד ולא הייתה מזוהה כיהודיה. כדי להשיג כסף למזון נוסף מלבד לחם למשפחה, החלה חסיה לעבוד עבור שכנות פולניות בעבודות תפירה.
 
בנובמבר 1941 הורו על כל יהודי העיר לעבור ללשני [[גטו|גטאות]], גטו פרודוקטיבי וגטו שאינו פרודוקטיבי, אשר מוקמו באזור צפוף במרכז העיר. חסיה ומשפחתה עברו לגור אצל סבתה של חברת ילדות של חסיה, יחד עם משפחה נוספת. הם חוו מצוקת רעב קשה. אביה ואחיה של חסיה עבדו ב[[עבודת כפיה|עבודות כפיה]], וחסיה החלה לעבוד מחוץ לגטו במפעל לבנים. היא התיידדה עם הפולניות שעבדו איתה והחלה לבצע עבורן עבודות תפירה, תמורתן קיבלה מזון והביאה אותו למשפחתה. בהמשך עבדה חסיה גם בשדות סלק, עבודה קשה מאוד אשר הכאיבה לה, אך זיכתה אותה במנות מזון נוספות. {{הערה | חסיה בורנשטיין- ביליצקיה ונעמי יצהר, '''אחת ממעטים'''. מורשת (2003). עמ' 89, 103- 105}}.
 
תחת העוצר ותנאי החיים הקשים בגטו, החלו חסיה וחבריה לשומר הצעיר להתארגן כהנהגה פעילה-'אקטיבה', גוף אשר קיבל החלטות על אופי הפעילות התנועתית בגטו והובילה. התארגנות זו יצרה מסגרות חינוך חלופיות עבור הילדים והנוער בגטו, אשר הפגישו ביניהם ואפשרו להם לשחק, לשוחח, ללמוד ולהיעזר זה בזה. הם הדריכו קבוצות בגילאים שונים בשני הגטאות בעיר. חסיה ערכה ביקורי בתים בבתי הילדים ומתוך כך קיבלה החלטה יחד עם חבריה להנהגה ליצור רשת של עזרה הדדית בגטו. הם עברו בין הבתים ודאגו להשיג מזון, בגדים ונעליים למשפחות שהיו במצוקה קשה.{{הערה | חסיה בורנשטיין-- ביליצקיה ונעמי יצהר, '''אחת ממעטים'''. מורשת (2003). עמ' 110- 115}} בנובמבר 1942, הגיע לגטו [[זרח זילברברג]], חבר תנועת השומר הצעיר ו[[אי"ל]]. הוא יצא כשליח הארגון המחתרתי ב[[ביאליסטוק]], ארגון אשר שמר על קשר עם חברי השומר הצעיר בגרודנו לאורך המלחמה. בעזרתו של זרח, החלו חסיה וחבריה לבסס את המחתרת הלוחמת. {{ הערה | חייקה גרוסמן, '''אנשי המחתרת'''. מורשת 1965. עמ' 173-177.}} הם נעזרו בחברי תנועת '[[דרור (תנועה)|דרור]]' ובקומוניסטים שבגטו. פעילותם הראשונה הייתה הכנת השטח - יצירת מעברים בין חצרות, רחובות, בתים וסמטאות, על מנת ליצור דרכי מנוסה. לאחר מכן הם פעלו ליצירת [[נשק קר]], להשגת [[נשק חם]] מהכפרים הסמוכים ואף הקימו מעבדה לזיוף תעודות ומסמכים.
70

עריכות