אברהם גרינברג – הבדלי גרסאות

הוסרו 255 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: רישיו\1)
אין תקציר עריכה
'''אברהם בן שמעון גרינברג''' ([[1841]] [[קישינב]] - [[1906]] [[גרמניה]]) היה איש עסקים ואחד ממנהיגיה של תנועת [[חיבת ציון]].
 
הוא קיבל חינוך מסורתי, אך נתפש להשכלה. הוא היה מעורב מאוד בחיי הציבור היהודי. כשעבר ל[[אודסה]] היה עוזרו של [[לאון פינסקר]]. כשפינסקר התפטר מתפקידו בתנועת חובבי ציון הוא הציע את גרינברג במקומו. הוא סייע בהקמת מושבות כש[[יסודיחיאל המעלהצ'לנוב]] ושאל את [[קסטינהמשה לייב ליליינבלום]] על טיבו של גרינברג, תיאר האחרון את גרינברג כך: "''הוא (גרינברג) מיליונר, אדם ישר ומעשי, מסור לעניין ארץ-ישראל, חובב ספרות עברית ודתי. היהיש ביןלו [[הגבאיםחסרון הפועלים]]אחד: שנבחרוהוא לאחרקצת ועידותפחדן''"{{הערה|שם=מאור, ב[[ועידתעמ' דרוזגניק96.|דרוזגניק]]מאור, ועמ' 96.}}. יום לפני כן שלח ליליינבלום תשובה ל[[ועידתשמואל וילנה|וילנהיוסף פין]] באותו עניין: "''הגביר א. גרינברג הוא היהאיש ביןהגון, השתדלניםמיליונר, שניסו"חובב להשיגציון" רישיוןבאמת, להקמתמוקיר [[הוועדספרותנו, האודסאי]]וביתו בית איש-ישראל לכל דבר, לאחרוכסוחר פטירתגדול פינסקרהוא ניהלבקי אתבהוויות הוועדהעולם במשךעד 14להפליא, שניםואין טוב ממנו לעמוד בראש "חובבי ציון", אבל בהיותו מפחד מקול עלה נידף איני חושב, שיתרצה לעמוד בראש חובבי-ציון כל זמן שלא יהיו מאושרים מטעם הממשלה''"{{הערה|שם=מאור, עמ' 96.|מאור, עמ' 96.}}.
 
גרינברג סייע בהקמת מושבות [[יסוד המעלה]] ו[[קסטינה]]. היה בין [[הגבאים הפועלים]] שנבחרו לאחר ועידות ב[[ועידת דרוזגניק|דרוזגניק]] ו[[ועידת וילנה|וילנה]] ובין השתדלנים שניסו להשיג רישיון להקמת [[הוועד האודסאי]]. לאחר פטירת פינסקר ניהל את הוועד במשך 14 שנים.
כשפינסקר החליט סופית לעזוב את תפקידו כראש חובבי ציון הוא החליט שלא להיענות ללחצים לחזור בו. הוא שלח חוזר לאגודות ובו הציע את גרינברג במקומו. כש[[יחיאל צ'לנוב]] שאל את [[משה לייב ליליינבלום]] על טיבו של גרינברג, תיאר האחרון את גרינברג כך: "''הוא (גרינברג) מיליונר, אדם ישר ומעשי, מסןר לעניין ארץ-ישראל, חובב ספרות עברית ודתי. יש לו חסרון אחד: הוא קצת פחדן''"{{הערה|שם=מאור, עמ' 96.|מאור, עמ' 96.}}. יום לפני שלח ליליינבלום תשובה ל[[שמואל יוסף פין]] באותו עניין: "''הגביר א. גרינברג הוא איש הגון, מיליונר, "חובב ציון" באמת, מוקיר ספרותנו, וביתו בית איש-ישראל לכל דבר, וכסוחר גדול הוא בקי בהוויות העולם עד להפליא, ואין טוב ממנו לעמוד בראש "חובבי ציון", אבל בהיותו מפחד מקול עלה נידף איני חושב, שיתרצה לעמוד בראש חובבי-ציון כל זמן שלא יהיו מאושרים מטעם הממשלה''"{{הערה|שם=מאור, עמ' 96.|מאור, עמ' 96.}}.
 
הוא נפטר בגרמניה ב-1906 לשם נסע לצורכי מרפא ונקבר ב[[פרנקפורט על המיין]].