קנטוס פירמוס – הבדלי גרסאות

הלחנה תוך שימוש בקנטוס פירמוס הייתה טכניקה מקובלת במוזיקה של [[ימי הביניים]], שם היוותה בסיס לאורגנום כמו גם ל[[מוטט|מוטטים]] של המאות ה-13 וה-14. ביצירות אלה הקנטוס פירמוס נלקח במקורו מן ה[[מזמור גרגוריאני]] וסיפק את החומר המלודי הקבוע, הנע בצלילים ארוכים, שסביבו הולחנו קווים מקושטים יותר, אינסטרומנטליים ו/או ווקליים. (קו זה הוקצה בדרך כלל ל[[טנור]], מן הפועל הלטיני tenere , להחזיק).

[[מלחין|מלחינים]] [[גרמנים]] בתקופת [[הבארוק]] ב[[גרמניה]], בייחוד [[באך]], השתמשו במלודיות כוראליות כקנטוס פירמי. בפרק הפותח של ה[[מתיאוס פאסיון]] של באך, הכוראל Lamm Gottes, unschuldig מופיע בצלילים ארוכים, בשירת מקהלת נערים נפרדת "אין ריפיינו" (בהרכב מלא).