הבדלים בין גרסאות בדף "מערת קבורה"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
שוחזר מעריכות של 217.194.193.10 (שיחה) לעריכה האחרונה של שנילי
מ (שוחזר מעריכות של 217.194.193.10 (שיחה) לעריכה האחרונה של שנילי)
ב'''[[ימי הבית השני]]''' הייתה הקבורה במערות פרטניות.
 
ירושלים של ימי בית שני הייתה מוקפת מכל עבריה בשדות קברים. בשל קדושת ירושלים ובשל [[טומאת מת|טומאת המת]] נאסרה קבורה בין חומותיה והותרה רק מחוץ לחומות ובמרחק סביר ("מרחיקין את הנבלות ואת הקברות מן העיר חמישים אמה ([[משנה]] [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]], ב, ט). כאשר העיר התרחבה הורחקו הקברות ("כל הקברות מפנין חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא" ([[בבא בתרא]], א, יא). האמונה ב[[תחיית המתים]] הביאה לשמירת עצמותיו של כל אדם בנפרד. הנקברים נקברו בתחילה במערות למשך כשנה עד שנותרו העצמות, שנקברו לאחר-מכן ב[[גלוסקמא|גלוסקמאות]] ("מלקט אדם עצמות אביו ואמו... בראשונה היו קוברים אותן במהמורות. נתאכל הבשר היו מלקטין את העצמות קוברים אותן ברזין (ארון)" [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] [[מסכת מועד קטן|מועד קטן]], פא ע"ג). בירושלים התפתח מנהג ייחודי של עיטור הגלוסקמאות בעיטורי פרחים, בעיקר פרח השושן וענפי דקלים. הגלוסקמאות הונחו במערות קבורה משפחתיות, חצובות בסלע או במבנים בנויים. מאות מערות הקבורה מימי בית שני פרושות בעיקר בצפון ירושלים (אזור [[סנהדריה]], מזרחה (גדות [[נירנחל קלדרוןקדרון]]), ומדרום לעיר העתיקה ([[גיא בן הינום]] ו[[כתף הינום]]) ומהוות [[נקרופוליס]]. בצידה המערבי של העיר נמצאו מעט קברים, בעיקר לאורך דרך עזה ושכונת [[רחביה]].
 
משפחות מכובדות, כמשפחת כהני בני-חזיר, בנו היכלות קבורה מרשימים ומפוארים, בסגנון הלניסטי, בהן נטמנו הגלוסקמאות. גם עשירים ירושלמיים וסוחרים מתיוונים הקימו מבני קבורה מפוארים, כדוגמת [[קבר יסון]].