רישום זכויות במקרקעין בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 43:
 
===חסרונות בשיטת הרישום העות'מאני===
רישום גבול חלקה בפנקס העות'מאני התבססה על תיאור מילולי של גבול החלקה, ולא על [[מיפוי]] ו[[מדידת קרקעות|מדידה]]. דבר זה יצר בעיתיות לטווח הארוך, כאשר חלו שינויים פיזיים בשטח, ועל כן תיאור הגבולות המילולי של החלקה איבד את משמעותו. מאפיין זה יצר פתח לסכסוכים נרחבים במקרה של מחלוקת על הגבולות המדויקים, כמו גם פתח ל[[הסגת גבול]]. בשל כך הייתה העדפה לבחור בעת חלוקת אדמות חדשה תוואי שטח בולט כגבולות (לדוגמה: דרך או נחל), וכן סומנו גבולות בולטים באופן מלאכותי (לדוגמה: חפירת [[תעלה]], בניית [[גדר]] [[אבן לבנייהגבול|אבן]] או נטיעת [[שדרה|שדרת]] עצים. בעבר שימשו [[חצב]]ים למטרה זו).
 
לא תמיד ניתן היה לרשום את הקרקע בפנקס הרשמי על שם בעליה האמיתי. קשיים [[בירוקרטיה|בירוקרטיים]] שונים שיצרו הפקידים העות'מאנים הממונים כמו גם הגבלות שהוטלו על נתינים זרים ואסרו עליהם להיות בעלי קרקעות ואיסור נוסף שהוטל על רישום בעלות ארגונים, אגודות ומוסדות פיננסיים על קרקעות הובילו לרישום פיקטיבי רב באדמות המושבות היהודיות בתקופה העות'מאנית (קרקעות נרשמו על שם נתינים עות'מאנים ועל שם נתיני מדינות זרות להם הותר להיות בעלים על קרקעות). באופן דומה, לא ניתן היה לרשום שעבוד בפנקס המקרקעין הרשמי, וכתחליף נרשם בעל השעבוד כבעל הקרקע בפנקס הרשמי.