אלפרד הוגנברג – הבדלי גרסאות

בינואר [[1933]] ניסה [[קורט פון שלייכר]] ליצור ממשלה רחבה תוך שיתופם של הוגנברג (שעמד כעת בראש מפלגה קטנה בת 51 חברים בלבד מתוך 584 מושבי הרייכסטאג), ראש הפלג השמאלי של המפלגה הנאצית [[גרגור שטראסר]] ויו"ר מפלגת [[איגוד פועלים|איגודי הפועלים]] ה[[הכנסייה הקתולית|קתולית]], אדם שטגרוואלד (Adam Stegerwald). המשא-ומתן כשל כיוון שהוגנברג סירב לשבת יחד עם מנהיג איגוד פועלים. לאחר כישלון הקמת הממשלה דחק ראש ממשלת פרוסיה, [[פרנץ פון פאפן]] בהוגנברג והיטלר לשתף פעולה על מנת להפוך את היטלר ל[[קנצלר גרמניה]]. התנאי שהציב הנשיא [[פאול פון הינדנבורג]] לפון פאפן על מנת שיסכים להפוך את היטלר לקנצלר היה שהוגנבורג יקבל את תיקי הכלכלה והחקלאות הן ברמת כלל-גרמניה והן בממשלת פרוסיה. הוגנברג הסכים, מתוך סברה שיוכל להשתמש בהיטלר. בבחירות של מרץ 1933 חבר הוגנבורג להיטלר ושב וזכה באותו מספר מושבים, מספר חסר ערך משום ש[[חוק ההסמכה (גרמניה)|חוק ההסמכה]] שהעביר היטלר במרץ 1933 ביטל למעשה את כוחו של הרייכסטאג.

 

 

על מנת לאלצו לפרוש, הופנו פלוגות [[אס אה]] כנגד חברי [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] המפלגתית של הוגנברג וצווי מעצר הוצאו כנגד עמיתיו. הוגנברג הגיש את התפטרותו ב-[[29 ביוני]] 1933 והמפלגה הנאצית הגיעה להסדר עם מפלגתו שנספגה לתוך המפלגה הנאצית, למעט חברים שלא ניתן היה "לסמוך על נאמנותם". בסוף 1933 הולאמה אימפריית המדיה של הוגנברג על ידי [[משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם]] של גבלס. הוגנברג דרש בתמורה מניות מפעלי תעשייה ב[[נורדריין-וסטפאליה|ריין-וסטפאליה]].