קניין ארבע אמות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
בתלמוד הירושלמי{{הערה|1={{ירושלמי|פאה|ד|ב}}}} סובר [[ריש לקיש]] שתקנה זו נאמרה הן במוצא אבידה וזוכה בה מן ההפקר והן בקניין מאדם אחר, כגון מתנה. [[רבי יוחנן]] שם צמצם את הדין, ויש גרסאות שונות בשיטתו.{{הערה|על פי גרסת הרמב"ן בבבא מציעא י, א דעתו שהדין נאמר רק בגט, ולא במתנה ומציאה. על פי גרסת הריטב"א שם דעתו שהדין נאמר במציאה, אך לא במתנה.}}
 
הראשונים חלוקים בהבנת עמדתו של התלמוד הבבלי בנושא: יש שהסיקו מן הטעם בתלמוד לתקנה זו, שלא יריבו, שמדובר רק במציאה.{{הערה|[[ראב"ד]] בהשגתו על [[רמב"ם|הרמב"ם]] {{משנה תורהרמב"ם|קנין|זכייה ומתנה|ד|ט}}.}} לעומתם, יש שלמדו מן הלשון המכלילה: "ארבע אמותיו של אדם קונות לו בכל מקום" שמדובר גם על מכירה ומתנה.{{הערה|רמב"ם שם}}
 
==בקטן וקטנה==