ברכת הים הגדול – הבדלי גרסאות

המשנה קובעת שקיימת ברכה כללית על ראיית ים, ברכה שמשותפת לתופעות טבע ונופים אחרים, והיא: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". רבי יהודה מוסיף, שקיימת ברכה חלופית ומיוחדת על ראיית הים הגדול, וחתימתה במילים: "שעשה את הים הגדול". זאת, בתנאי שהוא רואה אותו מדי פעם ("לפרקים"). [[תלמוד בבלי|בתלמוד הבבלי]]<ref>{{הערה|1={{בבלי|ברכות|נט|ב}}</ref>}} [[תלמוד ירושלמי|ובירושלמי]]<ref>{{הערה|1={{ירושלמי|ברכות|ט|ב}}</ref>}} פירשו [[אמוראים]] ש"לפרקים" הוא מי שלא ראה את הים במשך שלושים יום.

א. האם דברי רבי יהודה מוסכמים, והוא בא להשלים פרט שלא הוזכר בדברי המשנה הסתמית ([[תנא קמא]]),<ref>{{הערה|1=שיטת ה[[רמב"ם]] {{רמב"ם|אהבה|ברכות|ו|יד}}, ראו בפירוש [[כסף משנה]] שם.</ref>}} או שהוא חולק על המשנה הסתמית?<ref>{{הערה|1=זו היא שיטת בעל הטורים ({{טור|אורח חיים|רכח}}). כך סבר גם הרמב"ם בפירושו למשנה, במהדורה הראשונה של פירושו.</ref>}} לשון אחרת: האם המשנה שאמרה בתחילה "ימים" התכוונה גם לים הגדול, או רק לימים קטנים ורגילים? אם אכן זוהי מחלוקת, הרי שההכרעה המקובלת היא כדעת המשנה הסתמית, שמבטאת בדרך כלל את דעת רוב החכמים.

בהקשר זה ציינו כמה מפרשים, שיש לרבי יהודה שיטה עקבית לפיה כל מקרה פרטי ראוי לברכה מיוחדת, בניגוד לדעת רוב התנאים, שקבעו ברכות מכלילות יותר.<ref>{{הערה|1={{משנה|ברכות|ו|א}}, על ברכת הירקות: "בורא מיני דשאים", ופירוש התלמוד {{בבלי|ברכות|מ|א}}, שלדעתו: "כל מין ומין - תן לו מעין ברכותיו" (התלמוד שם קובע שאין הלכה כמותו בנידון שם). [[תוספתא]] ברכות פרק ד הלכה ה.</ref>}} מתבקש, אפוא, שדבריו כאן הם על פי שיטתו המיוחדת, ואינם מוסכמים.<ref>{{הערה|1=[[הגר"א]] בחידושיו על מסכת ברכות, שם.</ref>}}

ב. מהו "הים הגדול" שעליו מדבר רבי יהודה? האם כוונתו [[הים התיכון|לים התיכון]], שהוא סתם "הים הגדול" [[מקרא|במקרא]] ובדברי חז"ל,<ref>{{הערה|1=במקרא - {{תנ"ך|במדבר|לד|ו}}, ועוד. בדברי חז"ל - דוגמה ב[[תוספתא]] בשבת פרק יב הלכה יג: "רוחץ אדם [[ים כנרת|במי טבריא]] ובים הגדול, אבל לא... [[ים המלח|בימה של סדום]]". בהקשר של ברכה זו כתב כך רבי [[אברהם בן הרמב"ם]] בספרו "המספיק לעובדי ה'" פרק ל.</ref>}} או כוונתו ל[[אוקיינוס]] דווקא, שגודלו העצום מצדיק ברכה בפני עצמה?<ref>{{הערה|1=[[שו"ת]] [[הרא"ש]] כלל ד סימן ד.</ref>}}

קיים קשר בין שתי השאלות: אם רבי יהודה מדבר גם על הים התיכון - סביר יותר שדבריו שנויים במחלוקת, כי קשה להניח שהמשנה הסתמית שאמרה "ימים" התעלמה מן הים התיכון, שהיה הים המרכזי בתקופת המשנה.<ref>{{הערה|1=ה[[רא"ש]] בתשובתו שם קושר במפורש בין שתי השאלות, ומוכיח מדברי הראשונים שלפניו שפסקו כרבי יהודה, כמו ה[[רי"ף]] וה[[רמב"ם]], והבינו שאין מחלוקת במשנה, שכוונת רבי יהודה לאוקיינוס בלבד.</ref>}}

[[שולחן ערוך|בשולחן ערוך]]<ref>{{הערה|1={{שולחן ערוך|אורח חיים|רכח|א}}</ref>}} נפסק שיש לברך את ברכת הים הגדול, ואף על הים התיכון ("הים שעוברים בו [[ארץ ישראל|לארץ ישראל]] [[מצרים|ולמצרים]]"). לעומתו, בעל ה[[משנה ברורה]] קבע שאין לברך כך אלא על האוקיינוס. לדעתו, גם אם קבעו ברכה מיוחדת על הים התיכון - ניתן לצאת ידי חובת הברכה בדיעבד גם בברכה בנוסח הכוללני יותר, "עושה מעשה בראשית". דעה זו מקובלת יותר בין פוסקי ההלכה, אם כי יש גם הנוהגים כדעת השולחן ערוך.<ref>{{הערה|1=[[פסקי תשובות]] סימן רכח אות ב' והערה 13.</ref>}}