ברכת הים הגדול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''ברכת הים הגדול''' היא [[ברכה]] שנקבעה על [[ברכות הראייה|ראיית]] ים גדול במיוחד ([[הים התיכון]] או [[אוקיינוס|האוקיינוס]], ראו להלן), בה האדם מביע את התפעלותו מגודל הים ומברך את ה' על יצירתו, בנוסח:
==המקור [[משנה|במשנה]]==
שורה 11:
א. האם דברי רבי יהודה מוסכמים, והוא בא להשלים פרט שלא הוזכר בדברי המשנה הסתמית ([[תנא קמא]]),{{הערה|1=שיטת ה[[רמב"ם]] {{רמב"ם|אהבה|ברכות|ו|יד}}, ראו בפירוש [[כסף משנה]] שם.}} או שהוא חולק על המשנה הסתמית?{{הערה|1=זו היא שיטת בעל הטורים ({{טור|אורח חיים|רכח}}). כך סבר גם הרמב"ם בפירושו למשנה, במהדורה הראשונה של פירושו.}} לשון אחרת: האם המשנה שאמרה בתחילה "ימים" התכוונה גם לים הגדול, או רק לימים קטנים ורגילים? אם אכן זוהי מחלוקת, הרי שההכרעה המקובלת היא כדעת המשנה הסתמית, שמבטאת בדרך כלל את דעת רוב החכמים.
בהקשר זה ציינו כמה מפרשים, שיש לרבי יהודה שיטה עקבית לפיה כל מקרה פרטי ראוי לברכה מיוחדת, בניגוד לדעת רוב התנאים, שקבעו ברכות מכלילות יותר.{{הערה|1={{משנה|ברכות|ו|א}}, על ברכת הירקות: "בורא מיני דשאים", ופירוש התלמוד {{בבלי|ברכות|מ|א}}, שלדעתו: "כל מין ומין - תן לו מעין ברכותיו" (התלמוד שם קובע שאין הלכה כמותו בנידון שם). [[תוספתא]] ברכות פרק ד הלכה ה.}} מתבקש, אפוא, שדבריו כאן הם על פי שיטתו המיוחדת, ואינם מוסכמים.{{הערה|1=[[הגר"א]] בחידושיו על מסכת ברכות, שם.}}
ב. מהו "הים הגדול" שעליו מדבר רבי יהודה? האם כוונתו [[הים התיכון|לים התיכון]], שהוא סתם "הים הגדול" [[מקרא|במקרא]] ובדברי חז"ל,{{הערה|1=במקרא - {{תנ"ך|במדבר|לד|ו}}, ועוד. בדברי חז"ל - דוגמה ב[[תוספתא]] בשבת פרק יב הלכה יג: "רוחץ אדם [[ים כנרת|במי טבריא]] ובים הגדול, אבל לא... [[ים המלח|בימה של סדום]]". בהקשר של ברכה זו כתב כך רבי [[אברהם בן הרמב"ם]] בספרו "המספיק לעובדי ה'" פרק ל.}} או כוונתו ל[[אוקיינוס]] דווקא, שגודלו העצום מצדיק ברכה בפני עצמה?{{הערה|1=[[שו"ת]] [[הרא"ש]] כלל ד סימן ד.}}
| |||