מערת קבורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 217.194.193.10 (שיחה) לעריכה האחרונה של שנילי |
מ זוטות |
||
שורה 1:
{{לשכתב|נושא=היסטוריה}}
[[תמונה:Sanhedrin_tombs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה ל[[קברי הסנהדרין]] ב[[ירושלים]]]]
'''מערת קבורה''' היא [[מערה]] בה נהוג היה לקבור בתקופות הקדומות. חשיבות מערות הקבורה הן כמקורן לחקר העולם התרבותי הקדום, אמונותיו ומנהגיו.
== מערות הקבורה בארץ ישראל ==
הקבורה במערות ב[[ארץ ישראל]]
▲הקבורה במערות ב[[ארץ ישראל]] למספר שלבים התקיימה בתקופות שונות. מערות קבורה נמצאו ב[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|התקופה הכלקוליתית]] למשל [[מערת קבורה כלקוליתית בפקיעין|מערת הקבורה שנמצאה בפקיעין]], וגם בתקופות הבאות האחריה כגון: '''תקופת הברונזה''', '''התקופה הישראלית''', '''תקופת בית שני''' ו'''תקופת המשנה והתלמוד''' .
===תקופת הברונזה===
בתקופה הברונזה נהגו לקבור את הנפטרים בתוך מערה בעלת מתאר עגלגל
▲ב'''[[תקופת הברונזה המאוחרת]]''' שבו לקבור במערות באופן המוני. במערות מתקופה זו נמצאו שיטות קבורה שונות וכמות גדולה ועשירה של כלי-מנחה. בתקופה זו שיש בה ירידה ישובית, הממצא העשיר בקרמיקה בחלקה מיובאת ממרחקים, הינו עדות לרמה התרבותית הגבוהה של התקופה. לעתים נמצאו מספר צורות קבורה באותה מערה. (דוגמת קבר מס' 10 בגזר.)
===התקופה הישראלית===
בתקופה הישראלית ([[תקופת הברזל]]) נחצבו במרחב הישראלי והיהודאי מערות רבועות ובהם "משכבים"
מערות פשוטות בהן יש יחידה בסיסית הכוללת: חדר רבוע במרכז שקע חצוב,
לצד הטיפוס הפשוט יש מערות מורכבות בהם מספר חדרים ומשכבים במתכונת מפוארת.
שורה 24 ⟵ 18:
[[תמונה:Hezir tomb.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[קבר בני חזיר]]]]
[[תמונה:BeitShearimSarcophagus2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבקרים במערת הארונות ב[[בית שערים]]]]
ב'''[[ימי הבית השני]]''' הייתה הקבורה במערות פרטניות. ירושלים של
משפחות מכובדות, כמשפחת כהני בני-חזיר, בנו היכלות קבורה מרשימים ומפוארים, בסגנון [[התרבות ההלניסטית|הלניסטי]], בהן נטמנו הגלוסקמאות. גם עשירים ירושלמיים וסוחרים מתיוונים הקימו מבני קבורה מפוארים, כדוגמת [[קבר יסון]].▼
▲ירושלים של ימי בית שני הייתה מוקפת מכל עבריה בשדות קברים. בשל קדושת ירושלים ובשל [[טומאת מת|טומאת המת]] נאסרה קבורה בין חומותיה והותרה רק מחוץ לחומות ובמרחק סביר ("מרחיקין את הנבלות ואת הקברות מן העיר חמישים אמה ([[משנה]] [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]], ב, ט). כאשר העיר התרחבה הורחקו הקברות ("כל הקברות מפנין חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא" ([[בבא בתרא]], א, יא). האמונה ב[[תחיית המתים]] הביאה לשמירת עצמותיו של כל אדם בנפרד. הנקברים נקברו בתחילה במערות למשך כשנה עד שנותרו העצמות, שנקברו לאחר-מכן ב[[גלוסקמא|גלוסקמאות]] ("מלקט אדם עצמות אביו ואמו... בראשונה היו קוברים אותן במהמורות. נתאכל הבשר היו מלקטין את העצמות קוברים אותן ברזין (ארון)" [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] [[מסכת מועד קטן|מועד קטן]], פא ע"ג). בירושלים התפתח מנהג ייחודי של עיטור הגלוסקמאות בעיטורי פרחים, בעיקר פרח השושן וענפי דקלים. הגלוסקמאות הונחו במערות קבורה משפחתיות, חצובות בסלע או במבנים בנויים. מאות מערות הקבורה מימי בית שני פרושות בעיקר בצפון ירושלים (אזור [[סנהדריה]], מזרחה (גדות [[נחל קדרון]]), ומדרום לעיר העתיקה ([[גיא בן הינום]] ו[[כתף הינום]]) ומהוות [[נקרופוליס]]. בצידה המערבי של העיר נמצאו מעט קברים, בעיקר לאורך דרך עזה ושכונת [[רחביה]].
▲משפחות מכובדות, כמשפחת כהני בני-חזיר, בנו היכלות קבורה מרשימים ומפוארים, בסגנון הלניסטי, בהן נטמנו הגלוסקמאות. גם עשירים ירושלמיים וסוחרים מתיוונים הקימו מבני קבורה מפוארים, כדוגמת [[קבר יסון]].
==מערות קבורה בתלמוד==
ב[[מסכת בבא בתרא]] מופיע דיון לגבי מידתה המקובלת של מערת קבורה משפחתית ולגבי האופן בו חופרים בה את כוכי-הקבורה. אתר הקבורה כלל חצר בגודל שש אמות על שש אמות, ומערות קבורה בצורת תיבה. כוכי הקבורה היו נחצבים בקיר שמול הפתח ובשני הקירות הסמוכים לפתח, כאשר המתים היו מונחים בתוכם בשכיבה.
על פי המשנה ב[[s:בבא בתרא ק ב|דף ק]], גודלו המקובל של אתר קבורה
# 16 כוכים המחולקים ל-2 מערות של 8 כוכים: שטחה שש אמות על ארבע אמות, כאשר הקיר הצר הוא מול הפתח, ובו שני כוכים ואילו בכל אחד מהקירות הארוכים ישנם שלושה כוכים.
# 52 כוכים המחולקים ל-4 מערות של 13 כוכים: שטחה שש אמות על שמונה אמות, כאשר בקיר הצר שלושה כוכים ניצבים ועוד שני כוכים בפינות הפונות באלכסון, ואילו בכל אחד משני הקירות הארוכים ארבעה כוכים.
==ראו גם==
שורה 49 ⟵ 37:
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
* {{קתדרה|איל רגב|הקבורה המשפחתית והחוץ-משפחתית בירושלים ובסביבתה בתקופת בית הורדוס|106.2|106, דצמבר 2002, עמ' 60-35}}
|