אספסיאנוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: תיקון קישור |
|||
שורה 21:
עם כיבוש יודפת נפל מפקדה, יוסף בן מתתיהו, בידי אספסיאנוס: "אחד השבויים מבני האצילים, '''יוספוס''' שמו, בשעה שנאסר בשלשלאות, טען בביטחון ובתקיפות-הדעת, כי עוד מעט ואספסיאנוס יתיר את כבליו, אלא שאותה שעה כבר יהיה קיסר"{{הערה|סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, אספסיאנוס האלוהי, 5.}}. נבואתו של יוסף כבשה את לבו של אספסיאנוס, והוא הותיר אותו בחיים{{הערה|יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ג', פרק 8, ט'.}}. יוסף בן מתתיהו המשיך ללוות את אספסיאנוס במסעותיו, והפך למתעד החשוב ביותר של תקופת המרד הגדול.
לאחר נפילת יודפת המשיך אספסיאנוס בכיבוש הערים [[טריכיי]] ו[[טבריה]], וצר על העיר [[גמלא העתיקה|גמלא]] שב[[הגולן|
אספסיאנוס נע עם צבאו דרומה, והחל בכיבוש אתרים הקרובים לירושלים, בהם העיר גדור ב[[עבר הירדן]], וכן [[יריחו]], [[לוד]], [[יבנה]] ו[[הרי אדום|אדום]],
כשהחל המצור על ירושלים, נמלט מהעיר [[רבן יוחנן בן זכאי]] כשהוא מסתתר בארון מתים. על פי ה[[גמרא]] ([[מסכת גיטין]] נ"ו), ניבא רבן יוחנן לאספסיאנוס כי הוא עתיד להיות למלך. כתמורה, הבטיח אספסיאנוס לרבן יוחנן את כל מבוקשו. רבן יוחנן ביקש: "תן לי את [[יבנה]] וחכמיה, ושלשלת של [[רבן גמליאל הזקן|רבן גמליאל]] ורופאים שירפאו את [[רבי צדוק]]". כך נותר הגרעין לישות היהודית ביהודה אף לאחר חורבן הבית. רבן יוחנן בן זכאי חידש את ה[[סנהדרין]] ואת הנשיאות ביבנה, כינס את חכמי הדור, ובהם [[רבן גמליאל דיבנה|רבן גמליאל]], והמשיך את מסורת החכמים שקדמו לו, תוך שהוא מניח אף את היסוד לחייו הרוחניים של עם ישראל בעתיד, במציאות שלאחר חורבן [[בית המקדש]].
===עלייתו אל כס הקיסרות===
|