אספסיאנוס – הבדלי גרסאות

אספסיאנוס ובנו [[טיטוס]] הגיעו ל[[יהודה (פרובינקיה)|יהודה]] באביב שנת [[67]] לאחר שתבוסת הנציב הסורי [[קסטיוס גאלוס]] הביאה לסילוקם של הלגיונות הרומים מהמדינהמהארץ, וב[[ירושלים]] כבר הוקם ממשל יהודי עצמאי שאף טבע מטבעות עם הכיתוב "ירושלים הקדושה".

אספסיאנוס הגיע בתחילה אל העיר [[אנטיוכיה]] שב[[סוריה]], שם חבר אל מלך יהודה [[אגריפס השני]] אשרשאהד אהדתו הייתה נתונהאת לרומאיםהרומאים, ומשם הגיע ל[[עכו]]. עד מהרה נכבשו הערים [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] ו[[גדר (עיר מקראית)|גדר]], והתברר כי הגנת [[הגליל]] תלויה בהגנת [[מבצר]] [[יודפת (יישוב עתיק)|יודפת]], שהיה החזק שבמבצרי הגליל. על פי ההיסטוריון בן התקופה [[יוסף בן מתתיהו]], שהיה גם מפקדו הצבאי של הגליל, נפלה יודפת בידי אספסיאנוס לאחר מצור ממושך בן ארבעים ושבעה ימים, ואף זאת באשמתו של בוגד, שהסגיר לאספסיאנוס את הגנת העיר. במהלך המצור השתתף אספסיאנוס בפעולות הלחימה באופן אקטיבי ואף נפצע בברכו מאבן{{הערה|שם=סויטוניוס, אספסיאנוס, 4}}, ו[[חץ]] שירה לעברו אחד ממגיני העיר פגע בעקבו{{הערה|יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ג', פרק 7, כ"ב.}}.

לאחר נפילת יודפת המשיך אספסיאנוס בכיבוש הערים [[טריכיי]] ו[[טבריה]], וצר על העיר [[גמלא העתיקה|גמלא]] שב[[הגולן|רמת הגולן]]. בעת המצור על גמלא, נכבשו כבר כל מבצרי הגליל פרט לגמלא, ל[[גוש חלב]] ול[[הר תבור]]. גמלא והתבור נכבשו בפעולה משולבת, ואילו גוש חלב נכנעה ללא קרב, בעוד מנהיגה, [[יוחנן מגוש חלב]], נמלט ל[[ירושלים]]. הגליל כולו נכבש בידי אספסיאנוס. בשלב זה שמע אספסיאנוס על מלחמות האחים בירושלים , אך לא סירב לשמוע בעצת אנשיו לעלות מיד על העיר, שכן סבר כי ככל שימתין, כך יגרמו המלחמות הפנימיות להחלשת היהודים. ואכן במלחמות אלו בין פלגי היהודים, נחלשה ירושלים מאוד, ובין היתר נשרפו מחסני המזון שבה, דבר שגרם לכך שכאשר החל המצור בסופו של דבר, שרר [[רעב]] בעיר.