אספלט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Emunahlev (שיחה | תרומות)
מ ←‏האספלט בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה: הוספת הערת שוליים לפסקה שכתבתי..
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: בר-אילן
שורה 11:
במקרא מופיע האספלט במגוון שמות בהקשר לשימושים שונים כגון: כופר בסיפור תיבת נח (בראשית ו יד), חמר וזפת בסיפור משה בתיבה (שמות ב ג) ובתיאור מלחמת ברית המלכים (בראשית יד ג- י) וזפת בפרשת סדום ועמורה ובנבואות (ישעיה לד ט). גם במסופוטמיה נעשה באספלט שימוש רב לבנייה ולריפוי (בראשית יא ג).
 
במקורות הקלאסיים הקדומים מוזכר שהאספלט היה אחד החומרים שנאסף בכמויות מסחריות. דיוסקורידס תיאר את ה- Asphaltos וציין כי המין שהובא מיהודה היה הטוב ביותר. יוסף בן מתיתיהו כתב שהאספלט "מעלה ארוכה לגוף ועל כן מערבים אותו בסמי רפואה רבים". בספרות חז"ל מופיעים המושגים "כופרא" ו"זפת" בהקשר לשימושים רבים. בספרות הערבית נקרא האספלט מים המלח בשם "קפר אליהוד" (הכופר היהודי) ונחשב בעיני בני התקופה לטוב ביותר מבין כל מיני האספלט שהיו מוכרים ברחבי האזור. בימי הביניים התפרנסו חלק מתושבי אזור ים המלח ממכירתו, לפי תיאורי נוסעים וגאוגרפים מימי הביניים ומן העת החדשה{{הערה|[[זהר עמר]] ואפרים לב, '''רופאים ותרופות במאות העשירית עד השמונה עשרה''', אוניברסיטת בר -אילן, רמת גן, תש"ס. עמ' 136- 137.}}.
 
==שימושי האספלט==
[[אלתמימי]], רופא מוסלמי מירושלים מהמחצית השנייה של המאה ה-10, תיאר שימוש באספלט המגיע מים המלח לייצור תרופת ה'תריאק'{{הערה|[[זהר עמר]] וירון סרי, '''ארץ ישראל וסוריה על פי תיאורו של אלתמימי: רופא ירושלים בן המאה העשירית''', אוניברסיטת בר -אילן, רמת גן, תשס"ד. עמ' 58- 61.}}. במכתבים שנמצאו בגניזה הקהירית מהמאה ה-11 מבקש ירושלמי שישלחו לו זפת מאלכסנדריה מכיוון שאין למוצאו בירושלים, לצורך רפואת עיניים.
 
בימי הביניים שימש האספלט מרכיב בתרופה לטיפול בטחורים, במורסות, בחזרת, בפצעים ובנפיחות בשפתיים. הרמב"ם מזכיר את ה"זפת" כמרכיב בחבישה לטיפול בכאב של העצב. שימושים נוספים היו גם: המסת דם קפוא וטיפול בבלוטה בצוואר, במחלות עור ובשיעול, וכן מרכיב בתרופה לדלקת פרקים ולטיפול בגיד הנשה.