אורי דביר – הבדלי גרסאות

ב[[שנות ה-50]] הצטרף לחברה להגנת הטבע, והחל לעסוק בסימון שבילים. במשך שנות עבודתו סומנו רוב שבילי הארץ [[קרטוגרפיה|ומופו]], מפעל שהציב את [[ישראל]] כמדינה היחידה שסימנה ומיפתה אחוז כה נכבד משטחה. דביר ערך גם את [[מפה|מפות]] הטיולים וסימון השבילים של [[החברה להגנת הטבע]], מפות נייר מנויילנות ב[[קנה מידה]] 1:50,000.

 

 

ב[[שנות השבעים]] הוא ניצל את ניסיונו בתחום, והגיש תוכנית טלוויזיה בשם "שביל בצד", שעסקה בשבילי טיולים. התוכנית לא צלחה ודביר שינה גישה טלוויזיונית והחל להפיק ולהגיש תוכנית קצרה, ב[[הטלוויזיה הישראלית|טלוויזיה הישראלית]] בשם '''נקודת חן'''. תוכנית זו עסקה בנקודות מעניינות לטיול ולא בשבילים שלמים. היא הוגשה על ידו במשך שנים רבות ובה התגבש רוב החומר לספריו. דביר פרסם למעלה מ-30 ספרי טיולים, ביניהם "נקודת חן", "[[תל אביב]] נקודת חן", "נקודת חן מתחת לאף", "בין הטיפות" וכן ספרי תיירות ב[[ארצות הברית]]. חלק מספריו תורגמו לשפות שונות.