סרבן מצפוני – הבדלי גרסאות

נוספו 3,670 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קטגוריה:אי-אלימות באמצעות HotCat)
אין תקציר עריכה
הגדרת סירוב מטעמי מצפון הורחבה באופן רשמי ב-8 במרץ 1995 בהחלטה 1995/83 של [[נציבות האומות המאוחדות לזכויות אדם]]{{הערה|גוף זה הוחלף בשנת 2006 על ידי [[מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם]]}} אשר קבעה כי "אין למנוע מבני אדם החייבים בשרות צבאי את הזכות לסרוב מטעמי מצפון לשרות צבאי"{{הערה|1=[http://www.refworld.org/cgi-bin/texis/vtx/rwmain?page=topic&tocid=4565c22523&toid=4565c25f2c9&docid=3b00f0d220&skip=0 Conscientious objection to military service]. refworld, UNHCR}}. קביעה זו אושרה פעם נוספת בשנת 1998 כאשר מסמך נציב האו"ם לזכויות אדם פרסם את המסמך: "סרבנות מצפון לשרות צבאי, החלטה 1998/77 של נציבות האומות המאוחדות על זכויות אדם" ובו הכיר באופן רשמי ב"בני אדם הנמצאים בשרות צבאי ועשויים לגבש סרבנות מטעמים מצפוניים."{{הערה|[http://www.unhchr.ch/Huridocda/Huridoca.nsf/0/5bc5759a53f36ab380256671004b643a?Opendocument Conscientious objection to military service: Commission on Human Rights resolution 1998/77]. United Nations Commissioner for Human Rights.}}{{הערה|1=[http://www.refworld.org/cgi-bin/texis/vtx/rwmain?docid=3b00f0be10 Conscientious objection to military servic]. E/CN.4/RES/1998/77, refworld, UNHCR.}}.
 
==האומות המאוחדות==
הזכות להביא לידי ביטוי את [[מצפון|מצפונו]] של אדם מצאה ביטוי ב[[הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]] אשר אומצה על ידי [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|העצרת הכללית של האו"ם]] ביום [[10 בדצמבר]] [[1948]]. סעיף 18 להכרזה קובע: "כל אדם זכאי לחירות המחשבה, המצפון והדת חירות זו כוללת את הזכות להמיר את דתו או את אמונתו ולתת ביטוי לדתו או לאמונתו - לבדו או בציבור, ברשות היחיד או ברשות הרבים, דרך הוראה, נוהג, פולחן ושמירת מצוות."
 
בשנת 1974, בעת שנשא הרצאה לכבוד קבלת פרס נובל לשלום, אמר עוזר המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, [[שון מקברייד]]: "לזכויות המקודשות בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ניתן להוסיף זכות אחת רלוונטית. זוהי 'הזכות לסרב להרוג.'"{{הערה|Seán MacBrid, [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/1974/macbride-lecture.html The Imperatives of Survival]. nobelprize.org, December 12, 1974.}}.
 
בשנת 1976 נכנסה לתוקף [[אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות]]. אמנה זו מבוססת על ההכרזה לכל באי עולם ונוסחה לראשונה בשנת 1966. מדינות אשר חתמו על האמנה מחויבות להוראותיה. סעיף 18 לאמנה פותח במילים: "לכל אדם הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת..."{{הערה|[http://www.ohchr.org/EN/ProfessionalInterest/Pages/CCPR.aspx International Covenant on Civil and Political Rights]}}. אולם האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות לא דנה במפורש בסרבני מצפון על רקע התנגדותן של חלק מן המדינות החברות להכרה בזכות זו בטענה כי שרות צבאי הוא בגדר חובה מוסרית וכי סרוב לשרות עלול לסכן את שלום הציבור בעיתות מלחמה{{הערה|[http://www.wri-irg.org/books/co-guide-un.htm A Conscientious Objector's Guide to the UN Human Rights System]. War Resisters' International, May 1, 2000}}.
 
ב-30 ביולי 1993 פורסמה באומות המאוחדות הבהרה מפורשת של האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, בידי [[ועדת האו"ם לזכויות אדם]], ולפיה: "האמנה אינה מתייחסת ישירות לסרבנות מצפון, אולם הוועדה מאמינה כי ניתן להסיק קיומה של זכות כזו מסעיף 18, בכך שהחובה לעשות שימוש בכוח קטלני עלולה ליצור קונפליקט חמור עם חופש המצפון והזכות לבטא את דתו ואמונתו של הפרט."{{הערה|[http://www2.ohchr.org/english/issues/religion/I3k.htm Conscientious objection: Human Rights Committee general comment 22]. Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights}}. בשנת 2006 החליטה הוועדה ברוב דעות כי קיימת זכות לסרבנות מצפון מכוח סעיף 18 לאמנה{{הערה|[http://www.bayefsky.com/pdf/korea_t5_iccpr_1321_1322_2004.pdf Conscientious objection on the basis of genuinely-held religious beliefs to enlistment in compulsory military service], Human Rights Committee, January 27, 2007.{{PDF}}}}.
 
==הערות שוליים==