MIM-72 צ'פרל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q917405
מאין תקציר עריכה
שורה 38:
ב-[[1977]] פורד ו[[טקסס אינסטרומנטס]] החלו במיזם להוספת יכולת מוגבלת להפעלה בכל תנאי מזג אוויר וראות באמצעות הוספת מערכת [[אמצעי ראיית לילה|ראיית לילה]] (FLIR). בניסויי הירי ב-[[1978]] נעשה גם שימוש במנוע רקטי חדש שאינו מייצר עשן, מה שהקל מאוד על המפעיל לירות מספר טילים ברצף. הניסויים היו מוצלחים, והשדרוג של המערכת התבצע בספטמבר 1984. טילים קיימים ששודרגו למנוע הרקטי החדש כונו '''MIM-72E''', בעוד שטילים חדשים שיוצרו (שהיו זהים ל-MIM-72E מכל בחינה אחרת) כונו '''MIM-72F'''.
 
שדרוג אחרון שנעשה לטיל היה החלפת ראש הביות שלו בראש הביות של ה-[[FIM-92 סטינגר]] שהותאם לו, שהחל ב-[[1980]]. התוצאה כונתה '''MIM-72G''' ופורד החלה למסור טילים מסוג זה ב-[[1982]]. כל הטילים הקיימים שודרגו לגרסה זאת עד שלהי שנות השמונים. ייצור של טילים חדשים מגרסה G נעשה בין השנים [[1990]] ו-[[1991]]. עד לנקודת זמן זו, החלו להוציא את המערכת משימוש סדיר בצבא האמריקני, ולהעבירו ל[[המשמר הלאומי של ארצות הברית|משמר הלאומי של ארצות הברית]].
 
יוצרו גם שתי גרסאות לייצוא בלבד של ה-MIM-72, ה-'''MIM-72H''' שהיה גרסת יצוא של ה-MIM-72F, וה-'''MIM-72J''', שהיה MIM-72G בעל מקטע הנחייה ובקרה מופחת יכולת.