יוסף זונדל הוטנר – הבדלי גרסאות

נודע גם כצדיק ויהודים מליטא נהגו לנסוע להתברך מפיו. רבי [[מרדכי מאושמינא]], שנחשב '[[בעל מופת]]' ושימש גם הוא ככתובת לקבלת ברכות, היה שולח את הפונים אליו לרב הוטנר. כך נהג גם [[החפץ חיים]] אשר החשיב עצמו כתלמידו ואף נהג לבקש את ברכתו. כשהוציא את ספרו "ליקוטי הלכות" נטל החפץ חיים הסכמה מהרב הוטנר.

 

אשתו של הרב יוסף זונדל, הרבנית הנדל, הייתה בקיאה בהלכה, כמו גם בתנ"ך ובדקדוק. במקרים רבים הייתה משיבה על שאלות שהופנו לבעלה, באומרה שבשאלות מן השורה אף היא יכולה להשיב ואין צורך לבטל את הרב מלימודו. היא אף טיפלה בהוצאת ספריו. בשנת תרפ"ג, ארבע שנים לאחר מות בעלה, עזבה את איישישוק ועברה להתגורר במשך שנה בוורשה, ליד בנה, הרב יהודה לייב הוטנר. בשנת תרפ"ד עלתה לארץ ישראל והתגוררה בירושלים. נפטרה ב-[[ו' בחשוון]] [[תרפ"ח]] ונקברה ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].

 

* בנו הרב '''יהודה לייב הוטנר''', נישא לבת שבע סגל, בתו של הרב יהודה סגל, מרבני [[ורשה]]. לאחר חתונתו עבר לוורשה, עירו של חותנו, וכיהן בה כדיין ו[[מו"ץ]]. בבעלותו היו בית דפוס ובית מסחר לספרים. נפטר בשנת תרפ"ז, 1927. בנו הוא הרב [[יהושע הוטנר]] וחתנו הוא הרב [[צבי יהודה קוק]].

* בנו הרב '''[[נפתלי מנחם הוטנר|נפתלי מנחם (הערץ מנדל) הוטנר]]''', נישא לקריינא גולדה אפשטיין, אחותו של הרב [[משה מרדכי אפשטיין]]. כיהן כרב בטלושטש הסמוכה לוורשה, ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות באיישישוק. נפטר בשנת תרצ"ה, 1934. אחד מחתניו הוא הרב [[מאיר חדש]], שכיהן כ[[משגיח]] [[ישיבת חברון]].