מצודות טיגארט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הקמת המצודות: הסרת פירוט יתר
שחזור מהשחתה מתנכלת
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[תמונה:Majdalkurum.jpg|שמאל|ממוזער|230px|מצודת טגארט, מדגם מצדית, ב[[מג'ד אל-כרום]] המשמשת כיום כמסעדה]][[תמונה:GESHER-STATION.jpg|שמאל|ממוזער|230px|מצודת גשר (כיום משמשת את [[צה"ל]] לאימוני [[לוחמה בשטח בנוי]], סמוך ל[[קיבוץ]] [[גשר (קיבוץ)|גשר]]), 10/07]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 8854 meona(tarshiha) police station.jpg|שמאל|ממוזער|230px|משטרת מעונה (תרשיחה)]]
'''מצודות טגארט''' (ב[[אנגלית]]: '''Tegart''', רווח בעברית גם בכיתוב '''טיגרט''' או '''טיגארט'''), שרשרת מצודותמצדיות ומצודות [[משטרה]] שהוקמו ב[[ארץ ישראל]] כלקח שלבמהלך [[המרד הערבי הגדול]], בשמו ב{{ה|יישוב}} העברי: [[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]], בשנים 19401939-19431936, כבסיסילהגנת הארץ מפני חדירת כוחות ערביים מעבר לגבולות [[סוריה]], [[ירדן]] ו[[לבנון]] וכבסיסי כוחות שפעלו לדיכוי המרד הערבי הגדול. בתקופה שלאחר תום המרד, בראשית [[מלחמת העולם השנייה]], שימשו המצודות להגנת הארץ מפני פלישה של צבאות [[משטרתגרמניה המנדטהנאצית]] ובעלות בריתה. נהוג לכנותן (בעיוות קל של שמו של יוזם הקמתן, סר [[צ'ארלס טגארט]]) "הטיגארטים" ובפי אנשי [[היישוב]] הן כונו גם "טייגרים". ישנם הכוללים במושג "מצודת טגארט" גם את שמונה [[מצודות גדר הצפון]] שנבנו בשנים 1938-1939 לחיזוק [[גדר הצפון]], אף שצורתן הארכיטקטונית שונה.
 
==הקמת המצודות==
מצודות טגארט הוקמו ביוזמתו של סר [[צ'ארלס טגארט]], [[מהנדס]] [[בריטניה|בריטי]] ששירת ב[[הודו]] כמומחה לדיכוי מרידות וללוחמה ב[[טרור]] וב[[גרילה]]. טגארט הגיעהוזעק ל[[ארץארצה ישראל]] בנובמברבשנת [[1937]], בשיאובשיאם של [[המרדמאורעות הערבי הגדול]]תרצ"ו-תרצ"ט, כדי לתאם בין הזרועות השונות של [[המנדט הבריטי]] שפעלו נגד המורדים מ[[ערבים|ערביי]] ארץ ישראל וכנגד הכוחות הערביים הבלתי סדירים שחשו לעזרתם מעבר לגבולות סוריה ולבנון. ביוזמתו של טגארט הוקמה בשנת [[1938]] [[גדר הצפון]], ואיתן נבנו שמונה [[מצודות גדר הצפון]].
החל מתחילת ימי [[המנדט הבריטי]] התריעו גורמים שונים על המחסור בתחנות משטרה ראויות לשמן. בתחילת [[המרד הערבי הגדול]] התקיימו תחנות משטרה קטנות רבות שאויישו על ידי מספר קטן של שוטרים. עם התגברות המרד בשנים 1937-1938 תחנות אלו ננטשו ברובן הגדול מחוסר יכולת להגן עליהן{{הערה|ראו למשל: {{PalPost||Police posts closed|1938/03/27|00201}}, {{PalPost||Two More Police Stations Shut|1938/10/02|00215}}{{PalPost||Three Stations and Posts Closed|1938/09/18|00208}}}}.
 
ביוזמתו של טגארט הוקמה בשנת [[1938]] [[גדר הצפון]], שנועדה לחסום את הגבול הצפוני. בנוסף, הוקמה שרשרת של 7 מצדיות בצפון הארץ (כדוגמת [[מצודת כח|מצודת נבי יושע]], מצודת [[מג'ד אל-כרום]], ו[[מתת|מצודת סעסע]])
מצודות טגארט הוקמו ביוזמתו של סר [[צ'ארלס טגארט]], [[מהנדס]] [[בריטניה|בריטי]] ששירת ב[[הודו]] כמומחה לדיכוי מרידות וללוחמה ב[[טרור]] וב[[גרילה]]. טגארט הגיע ל[[ארץ ישראל]] בנובמבר [[1937]], בשיאו של [[המרד הערבי הגדול]], כדי לתאם בין הזרועות השונות של [[המנדט הבריטי]] שפעלו נגד המורדים מ[[ערבים|ערביי]] ארץ ישראל וכנגד הכוחות הערביים הבלתי סדירים שחשו לעזרתם מעבר לגבולות סוריה ולבנון. ביוזמתו של טגארט הוקמה בשנת [[1938]] [[גדר הצפון]], ואיתן נבנו שמונה [[מצודות גדר הצפון]].
 
בשנים [[1940]]{{כ}}-[[19411943]] הוקמו 55 מצודות משטרה גדולות מחמישה דגמים שונים, בהתאם למיקומן ולהיקף הכוחות שנועדו לשהות בהן. למרות שהמרד הערבי הגדול הסתיים בשנת [[1939]] המשיכו הבריטים בהקמת המצודות על פי התוכנית, בהתחשב בסכנות בפניהן ניצבה ארץ ישראל לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]. למצודותעצם הגדולותהקמתם היהופיזורם מקוםבכל חשוברחבי במערךהארץ הצבאיולא הבריטירק להגנתבצפונה הארץהעיד מפני פלישתעל כוחותמטרה אויבזאת.
עצם הקמתם ופיזורם בכל רחבי הארץ ולא רק בצפונה העיד על מטרה זאת.
 
כל אחת מן המצודות מוקמה על שטח של מספר דונמים (כדוגמת משטרת [[טבריה]], משטרת [[עפולה]], משטרת [[צומת השרון|בית ליד]], משטרת [[יריחו]] ומשטרת [[באר שבע]] <ref>על בניין הסראיה ראו ב[http://www.edu-negev.gov.il/bsheva/seraya.htm אתר משרד החינוך והתרבות - מחוז דרום]</ref>). כל המצודות מחמשת הדגמים, שהוקמו בערים חשובות, בצומתי דרכים ובנקודות אסטרטגיות ברחבי הארץ, פעלו הן כמפקדות והן כבסיסים לכוחות משטרה. הקמת המצודות נעשתה בחלקה על ידי חברת "[[סולל בונה]]", אותה ניהל באותה עת [[דוד הכהן]], ובחלקה על ידי חברות פרטיות. ובנייתן נמשכה עד שנת [[1943]]. לשבע המצדיות היה תפקיד חשוב בדיכוי המרד הערבי הגדול (1936-1939) וחסימת גבולות הארץ מפני תגבורות של כוחות בלתי סדירים שעלולות היו לחוש לעזרת המורדים. למצודות הגדולות היה מקום חשוב במערך הצבאי הבריטי להגנת הארץ מפני פלישת כוחות אויב.
במרץ 1940 התפרסמה הכוונה לבנות מצודה עבור משטרת החופים ב[[סידנא עלי]]{{הערה|{{דבר||לבנין תחנה למשטרת החוף|1940/03/19|00609}}}}, ובאפריל 1940 פורסמו מכרזים לתחנות משטרה ב[[מטולה]], [[שפרעם]], [[כרכור]], [[בית ג'יברין]], עיראק-סואידן, [[יריחו]], [[מג'דל]], [[חאן יונס]] ולאג'ון{{הערה|{{דבר||להקמת בנייני משטרה רבים|1940/04/16|00112}}}}. עוד באותו חודש נמסרה בניית חמש עשרה תחנות לקבלנים אחדים{{הערה|{{דבר||להתחלת העבודה בהקמת בנייני המשטרה|1940/04/30|00112}}; {{דבר||המשך||1940/04/30|00110}}}}. בתחילת מאי 1940 הוצאו מכרזים לשבע תחנות נוספות{{הערה|{{דבר||7 בתי משטרה חדשים|1940/05/02|00622}}}} ובאמצע מאי הודיעו השלטונות שנחתמו חוזים לבניית 37 תחנות, הוצאו מכרזים לעוד 8 וכי לא יוזמנו תחנות נוספות{{הערה|{{דבר||הקמת בניני משטרה ב-45 נקודות|1940/05/21|00611}}}}{{הערה|{{PalPost||Work on 36 New Police Stations|1940/06/17|00302}}}}. המצודה הראשונה שהושלמה היתה ב[[צומת בית דגון]]{{הערה|{{דבר||הנציב העליון חנך תחנת משטרה ראשונה|1941/02/23|00408}}}}. בשנים 1942-[[1943]] נבנו שבע תחנות נוספות.
 
כל אחת מן המצודות מוקמה על שטח של מספר דונמים. כל המצודות מחמשת הדגמים, שהוקמו בערים חשובות, בצומתי דרכים ובנקודות אסטרטגיות ברחבי ארץ ישראל, פעלו הן כמפקדות והן כבסיסים לכוחות משטרה. למצודות הגדולות שהוקמו בערי הארץ היה סגנון [[אדריכלות|אדריכלי]] אחיד: חזית בת שתי קומות ומשני צדדיה מגדלי שמירה ותצפית עם [[חרך ירי|חרכי ירי]], וחומה שהקיפה חצר גדולה ומוגנת, שבה נבנו מבנים נוספים. בתחומי התחנות נכללו מפקדות הצבא, המשטרה, הבולשת הבריטית (ה-[[מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט|CID]]), חדרי מעצר ובתי משפט. כן נכללו בהן מוסכים לרכב צבאי ומחסני נשק. רבות מן המצודות הכילו מאגרי מים עיליים על גגותיהן. בשנת 2009 נמצא מרתף תת-קרקעי רחב ידיים מתחת למצודה בנצרת אשר ככל הנראה נועד לאגירת מים ולשימושים נוספים.<ref>{{הארץ|אלי אשכנזי|מרתפים בריטיים סודיים - ממש מתחת למשרד רס"ר המטבח|1127111|10/11/2009}}</ref> ב-2012 התגלה מאגר דומה גם ב[[מצודת כ"ח]].{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|תחנת המשטרה הבריטית נכבשה, המים נשארו|1.1845837|19.10.2012}}}}
חלק מהמצודות, כמו זאת של באר שבע, הרחיבו מבנים קיימים מהתקופה העותמנית{{הערה|1=Aref Abu-Rabia, [http://books.google.co.il/books?id=kEJKW1IaynwC&pg=PA36 Bedouin Century], page 36}}.
 
===מבנה===
כל אחת מן המצודות מוקמה על שטח של מספר דונמים. כל המצודות מחמשת הדגמים, שהוקמו בערים חשובות, בצומתי דרכים ובנקודות אסטרטגיות ברחבי ארץ ישראל, פעלו הן כמפקדות והן כבסיסים לכוחות משטרה. למצודות הגדולות שהוקמו בערי הארץ היה סגנון [[אדריכלות|אדריכלי]] אחיד: חזית בת שתי קומות ומשני צדדיה מגדלי שמירה ותצפית עם [[חרך ירי|חרכי ירי]], וחומה שהקיפה חצר גדולה ומוגנת, שבה נבנו מבנים נוספים. בתחומי התחנות נכללו מפקדות הצבא, המשטרה, הבולשת הבריטית (ה-[[מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט|CID]]), חדרי מעצר ובתי משפט. כן נכללו בהן מוסכים לרכב צבאי ומחסני נשק. רבות מן המצודות הכילו מאגרי מים עיליים על גגותיהן. בשנת 2009 נמצא מרתף תת-קרקעי רחב ידיים מתחת למצודה בנצרת אשר ככל הנראה נועד לאגירת מים ולשימושים נוספים.<ref>{{הארץ|אלי אשכנזי|מרתפים בריטיים סודיים - ממש מתחת למשרד רס"ר המטבח|1127111|10/11/2009}}</ref> ב-2012 התגלה מאגר דומה גם ב[[מצודת כ"ח]].{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|תחנת המשטרה הבריטית נכבשה, המים נשארו|1.1845837|19.10.2012}}}}
מפעל המים במצודת המשטרה בתרשיחא פעל באופן הבא:
שורה 24 ⟵ 20:
==המצודות בתקופת המדינה==
[[תמונה:Latrun-Police-Building.jpg|ממוזער|230px|משטרת לטרון כיום]]
[[תמונה:משטרתעכו.JPG|שמאל|ממוזער|230px|מצודת טגארט בעכו המשמשת כיום כבניין משטרה]][[תמונה:נוהצוף.JPG|שמאל|ממוזער|230px|מבנה המשטרה בכניסה ליישוב [[נוה צוף]], 11/08]][[תמונה:נוהצוףטיגראט.JPG|שמאל|ממוזער|230px|פנים אחת החצרות במצודה ב[[נוה צוף]], המתאפיינת בקשתות, 11/08]][[תמונה:Semel Magav.jpg|ממוזער|150px|מצודת טגארט בסמל מג"ב]]
מתקופת המרי נגד השלטון הבריטי, שקדמה למלחמת העצמאות, נודע האירוע של ההתקפה שערך ה[[אצ"ל]] על משטרת [[רמת גן]] באפריל [[1946]], שבה נפצע קשה ונתפס [[עולי הגרדום|עולה הגרדום]] [[דב גרונר]].
 
שורה 36 ⟵ 32:
בתקופת [[פעולת תגמול|פעולות התגמול]], בשנים [[1955]] ו-[[1956]], כוונו אחדות מן הפעולות נגד בסיסים [[מצרים|מצריים]] ו[[ירדן|ירדניים]] ששכנו במצודות טגארט, הידועות שבהן הן הפשיטה על משטרת [[חאן יונס]], "[[מבצע אלקיים]]", שבוצע ב-[[30 באוגוסט]] [[1955]], ופעולת התגמול הגדולה מכולן נגד משטרת [[קלקיליה]], "[[מבצע שומרון]]", שבוצע ב-[[10 באוקטובר]] [[1956]].
 
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] וכיבוש [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]] על ידי צה"ל, עברו התחנות שבשטחים אלה לידי השלטון הצבאי הישראלי. מצודות טגארט בערים הפכו להיות מטות הממשל הצבאי בנפות השונות, ואחרות שימשו כמחנות ליחידות צה"ל, מתקני אימונים או מתקני כליאה. לאחר [[הסכמי אוסלו]] נמסרו מרבית בנייני הממשל והמתקנים לידי [[הרשות הפלסטינית]], שהמשיכה להפעילם כמרכזי שלטון, בסיסי משטרה ומתקני כליאה וחקירה. ה[[מוקטעה]], מרכז השלטון של [[הרשות הפלסטינית]] מוקם ב[[רמאללה]] בקומפלקס של מבנים שנבנה על יסוד מצודת טגארט שהורחבה, ונודע בשם "המוקטעה". שם היה מקום מושבו של [[יאסר ערפאת]], עליו הוטל מצור בעת [[מבצע חומת מגן]] ב-[[2002]].
 
בית הכלא המרכזי של הרשות הפלסטינית הוקם בבניין משטרת [[יריחו]], תחנת משטרה אופיינית למצודות טגארט.
ב-[[14 במרץ]] [[2006]] נתפס הבניין על ידי כוחות צה"ל ב[[מבצע הבאת ביכורים]], שנועד לתפיסתם של רוצחי השר [[רחבעם זאבי]]. במהלך המבצע נהרס חלק מהמבנה.
 
==מורשת==
שורה 45 ⟵ 42:
מצודות טגארט אחרות סובלות מהזנחה ועזובה. חלקן שימשו כמתקני אימונים של כוחות הביטחון השונים ל[[לוחמה בשטח בנוי]] או [[לוחמה בטרור]], דבר שהותיר אותן במצב רעוע. "המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות" עוסקת בניסיונות להצלת מצודות טגארט העזובות והפיכתן לאתרי מורשת.
 
מצודותהקשר הטאגרטשל נתפסו מלוותמצודות אתטגארט ההיסטוריהלהיסטוריה הציונית בארץ ישראל מאזמודגם הקמתן ועד היום. בהקמתן השתתפו פועלים יהודים ובהמשך, כתחנות משטרה בריטיות שימשו חלקן כ[[בית כלא|בתי מעצר]] בהם שהו עצירי המחתרות היהודיות בתקופת המנדט הבריטי. ב[[מלחמת השחרור]] שימשו חלק מהמצודות, כמו מצודות לטרון, גשר ו[[מצודת כ"ח]] [[שדה קרב|זירות של קרבות]] שנצרבו באתוס הציוני. בהמשך, מצודות רבות המשיכו לשמש מוקדים חשובים בדמות תחנות משטרה ובסיסי צבא. דוגמא לקשר זה הם תולדותיובתולדותיו של '''גבריאל שטרנברג''' ומצודת הטאגרט של רחובות. שטרנברג, שעלה כחלוץ מ[[צ'רנוביץ]], עבד בשנות השלושים בהקמת בנין משטרת רחובות, מאוחר יותר היה עצור בו בגלל היותו לוחם ב[[לח"י]] ולבסוף, בשנות השבעים, היה מפקד משטרת רחובות -והכל כלבמבנה זאת באותו מבנה בריטיהבריטי.
 
סמל [[משמר הגבול]] עוצב בהשראת מבנה מצודת טגארט.
 
==רשימה של מצודות טגארט==
שורה 74 ⟵ 73:
| align="center" | בסיס [[צה"ל]] (מפקדת [[פיקוד דרום]])
| align="center" | [[קובץ:Beersheva037.jpg|135px|מצוקת באר שבע]]
| align="center" | ---
|-
| align="center" |''' בטאני (בית דראס)'''
| align="center" |כניסה מערבית ל[[באר טוביה]]
| align="center" |מבנה נטוש, הוכרז "ראוי לשימור"
| align="center" |[[תמונה:משטרת בטאני (בית דראס).jpg|135px|מצודת בטאני]]
| align="center" | ---
|-
שורה 104 ⟵ 109:
| align="center" | תחנה של [[משטרת ישראל]]
| align="center" | ---
| align="center" | ---
|-
| align="center" | '''מצדית באסה'''
| align="center" | [[יערה]]
| align="center" | בסיס [[צה"ל]]
| align="center" | [[קובץ:PikiWiki Israel 8751 yaara (basa) police station.jpg|135px]]
| align="center" | ---
|-
שורה 242 ⟵ 253:
| align="center" | [[יד לשריון|מוזיאון יד לשריון]]
| align="center" | [[תמונה:Latrun-Police-Building.jpg|135px|מצודת לטרון]] {{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Latrun fort|תצוגה=מצודת לטרון}}
| align="center" | ---
|-
| align="center" | '''מצדית מג'ד אל-כרום'''
| align="center" | [[מג'ד אל-כרום]]
| align="center" | מסעדה
| align="center" | [[תמונה:Majdalkurum.jpg|135px|מצודת מג'ד אל-כרום]]
| align="center" | ---
|-
שורה 261 ⟵ 278:
| align="center" | ---
| align="center" | ---
|-
| align="center" | '''[[מצודת כ"ח|נבּי יושע - מצודת כ"ח]]'''
| align="center" | מצדית. צומת "ישע" ב[[כביש הצפון]]
| align="center" | בסיס [[משמר הגבול]]
| align="center" | [[תמונה:Nebi Yusha 1948.jpg|135px|מצודת כ"ח]]
| align="center" | {{coord|33|6|55|N|35|33|22|E|type:landmark|display=inline}}
|-
| align="center" | '''נבּי סאלח'''
שורה 284 ⟵ 307:
| align="center" | בסיס צה"ל - פיקוד העורף
| align="center" |[[קובץ:טיגרטנצרת01.JPG|135px|מצודת טיגארט בתחנת המשטרה בבית דגן]]
| align="center" | ---
|-
| align="center" | '''סאלחה'''
| align="center" | [[אביבים]]
| align="center" | בסיס [[צה"ל]]
| align="center" | ---
| align="center" | ---
|-
שורה 298 ⟵ 327:
| align="center" | ---
|-
| align="center" | '''מצדית סעסע'''
| align="center" | [[מתת]]
| align="center" | בסיס [[צה"ל]]
| align="center" | [[קובץ:Sasa Tigart.jpg|135px|מצודת סעסע]]
| align="center" | ---
|-
 
| align="center" | '''עין תינה'''
| align="center" | [[נחל עמוד]]
שורה 332 ⟵ 368:
| align="center" | כלא של [[הרשות הפלסטינית]]
| align="center" | ---
| align="center" | ---
|-
| align="center" | '''פרדייה'''
| align="center" | [[פרוד]]
| align="center" | מבנה נטוש ליד מושב [[שפר]]
| align="center" | [[תמונה:Tagart parod.jpg|135px|מצודת פרדייה מראה ממושב [[שפר]]]]
| align="center" | ---
|-
שורה 372 ⟵ 414:
| align="center" | [[קריית חיים]]
| align="center" | תחנה של [[משטרת ישראל]] (משטרת זבולון)
| align="center" | ---
| align="center" | ---
|-
| align="center" | '''מצדית ראמה'''
| align="center" | [[ראמה (מועצה מקומית)|ראמה]]
| align="center" | ---
| align="center" | ---
| align="center" | ---
שורה 435 ⟵ 483:
| align="center" | [[בית סוהר השרון]] של [[שירות בתי הסוהר]]
| align="center" | ---
| align="center" | ---
|-
| align="center" | '''מצדית תרביחא'''
| align="center" | [[שומרה (מושב)|שומרה]]
| align="center" | בסיס [[צה"ל]]
| align="center" | [[תמונה:טיגארטשומרה.JPG|135px|מצודת שומרה]]
| align="center" | ---
|-
שורה 444 ⟵ 498:
|-
|}
 
==לקריאה נוספת==
*[[גד קרויזר]], '''הטיגארטים - הקמת מצודות המשטרה הבריטית בארץ ישראל 1938 -1943''', הוצאת [[ספריית יהודה דקל]], [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]], [[2011]]