שיטת שנים-עשר הטונים – הבדלי גרסאות

ה[[מלחין]] ה[[אוסטריה|אוסטרי]] [[ארנולד שנברג]] הוא שהמציא את השיטה בשנת [[1921]] ותיאר אותה באופן פרטי לעמיתיו בשנת [[1923]] (שנברג 1975, 213). במשך 20 השנים הבאות הייתה השיטה כמעט בלעדית בשימוש [[האסכולה הווינאית השנייה]] ([[אלבן ברג]], [[אנטון וברן]], [[האנס אייזלר]] וארנולד שנברג עצמו). רודולף רטי, מצדד מוקדם בשיטה, אומר: "החלפת כוח מבני אחד ([[טונאליות]]) באחר (אחדות נושאית מוגברת) היא למעשה הרעיון הבסיסי שביסוד טכניקת שנים עשר הטונים," וטוען, כי מקורה בתסכול שפקד את שנברג בטיפולו באטונאליות חופשית (רטי, 1958). במידת מה זה היה בסיס המחלוקת בין שנברג לתלמידו ברג, שהשתמש בשיטה אך היה יוצר איתה מהלכים כמו הרמונים, או מוותר עליה בחלקים מיצירותיו מתוך תפיסה שיש להוסיף לקיים ולא להחליף אותו.

 

 

אפילו [[איגור סטרוינסקי]] שייצג זרם אחר של המוזיקה המודרנית של שנות העשרים, אימץ את השיטה לאחר מותו של שנברג.