לימן (שיטת השקיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Liman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לימן ב[[נגב]], בקיץ]]
'''לימַ‏ן''' (ב[[יוונית]]: '''λιμήν''' - אגם) הוא מעין גומה הנוצרת כתוצאה מהקמת סוללת עפר מלאכותית באפיק [[נחל אכזב]], באזורים חצי מדבריים. בתוך הגומה נוטעים [[עץ|עצים]], בדרך כלל [[אקליפטוס|אקליפטוסים]], [[שיטה|שיטים]], [[ינבוט]], [[וושינגטוניה]], [[אשל]] ולעתים גם מינים נוספים<ref>[http://old.macam.ac.il/chtml/yeled/frames/docs/yafit.doc יפית בר און, מדבר ומדבור] {{DOC}} (מחרוזת לחיפוש במסמך: נקודות חן ירוקות בנוף המדברי)</ref>. הגומה אוצרת את מי הגשם או מי נגר עילי ומשקה את העצים. ככל הנראה<ref>[http://www.kkl.org.il/files/FILES/planning/limanim.pdf הלימנים בנגב, מסמך מדיניות של קק"ל, עמ' 4]</ref>, את השיטה פיתחפיתחו ה[[יערן|יערנים]] [[גדעון ספיר]] ו[[בני וירצברג]], בהשראת שיטות השקיה [[נבטים|נבטיות]], במסגרת עבודתו באגף הייעור של [[קק"ל]] באזור הדרום.
 
ניתן לראות לימנים רבים בצדי הדרכים ב[[נגב]] וב[[הערבה|ערבה]], אף על-פי שרבים מהם הורדו והקרקע יושרה כאשר הוחלט על סלילת כביש ראשי או מסילת רכבת במקום, ועל-כן קשה לראות כאלו בקרוב לאזורים מיושבים.