הבדלים בין גרסאות בדף "המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה"

נירמול ה"ש
(נירמול ה"ש)
בשנת [[1940]] חל פילוג של ממש במפלגה בין הסקציה היהודית לבין ההנהגה על רקע חילוקי דעות בנושא [[הסכסוך הישראלי-ערבי]] סיבה נוספת לקרע הייתה [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] משנת [[1939]] שבעקבותיו הנחה [[סטלין]] את המפלגות הקומוניסטיות לשמור על [[נייטרליות]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. קבוצת אמת התקשתה לעכל הנחיה זו.
 
אחת ממנהיגות הפק"פ, [[שמחה צברי]], בחורה יהודיה ממוצא תימני, שהייתה בת זוגו של המזכ"ל [[רדואן אל-חילו]], אף הנהיגה פעולות חבלה נגד הבריטים ומוסדות ציוניים ב-1936. בין הפעולות היו הטלת שתי פצצות ב[[חיפה]] והצתת דוכן ב[[יריד המזרח]]. בפעולות אלה לא תמכה ההנהגה הפלסטינית של הפק"פ, שכנראה אף התנגדה להם.{{הערה|{{הארץ|דליה קרפל|"במוסקבה קראו לה יאמינה"|1.1528690|7 בדצמבר 2004|}}}}.
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] המפלגה התנגדה לגיוס תושבי ארץ ישראל למאמץ המלחמה ב[[גרמניה הנאצית]],<ref>‏[[שמואל דותן]], '''אדומים: המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל''', עמ' 319.</ref>, אולם בשנת [[1941]], עם [[מבצע ברברוסה|פלישת]] ה[[נאצים]] ל[[ברית המועצות]], מצאה עצמה המפלגה עומדת בשורה אחת עם [[היישוב]] כולו בתמיכה ב[[ברית המועצות]], והמפלגה הוחזרה אל שורות ההסתדרות הכללית.
 
[[תמונה:Shmuel Mikunis.jpeg|שמאל|ממוזער|150px|שמואל מיקוניס, מזכ"ל המפלגה לאחר הפילוג]]
*[[רות לוביץ']], '''בחרתי לחיות במאבק'''. - על חייה כקומוניסטית לפני הקמת המדינה.
*[[יהודית כפרי]], '''זושה''', מעמק יזרעאל אל התזמורת האדומה, ירושלים: [[הוצאת כתר]], 2003. - סיפורה המדהים של זושה, חלוצה נלהבת, חניכת "[[השומר הצעיר]]", מהפק"פ אל פעילות ב{{ה|תזמורת האדומה}} ומעצר במרתפי הגסטפו בבריסל.
* ערן טורבינר, '''מבט שני: הקומוניסטים האחרונים''', [[הערוץ הראשון]], [[2010]].
*[[יהודה סלוצקי]], מ-מ.פ.ס.ע. עד י.ק.פ. (פ.ק.פ.), '''[[אסופות (כתב עת)|אסופות]]''', 3 (16), חשוון תשל"ג אוקטובר 1972, עמ' 18-3.
*[[שמואל דותן]], '''אדומים''', שבנא הסופר, 1991
 
==קישורים חיצוניים==