הבדלים בין גרסאות בדף "שיר השירים רבה"

נוספו 16 בתים ,  לפני 8 שנים
מ
מ (בוט החלפות: קיימברידג')
המדרש כולל חומר רב מהספרות התלמודית שקדמה לו: עורך שיר השירים רבה משתמש במדרשי התנאים, בתלמוד הירושלמי בבראשית רבה ובויקרא רבה. מדרש זה, ככל החיבורים התלמודיים הקדומים, אין לו מחבר יחיד והוא יצירה קיבוצית הכוללת דרשות מתקופות שונות שצביונו הסופי ניתן לו על ידי העורך האחרון של הקובץ שבידינו.
 
השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה ה[[אלגוריה|אלגורית]] ובעיקר האלגורית היסטורית. דרשות רבות דורשות את תיאורי האהבה שבמגילה כאהבה שבין האל ובין [[עם ישראל|כנסת ישראל]]. הדוד, למשל, מסמל את האל, והרעיה והשולמית מסמלים את ישראל. הדרשות סובבות בדרך כלל סביב אירוע היסטורי מסוים, כגון: הגאולה ממצרים, [[קריעת ים סוף]], [[נדודי בני ישראל במדבר]], [[מתן תורה]], [[המשכן]], [[בית המקדש]], קיום ה[[מצווה|מצוות]], שיעבוד הגלויות ו[[אחרית הימים]]. לדעת [[שאול ליברמן]] כבר בתקופה התנאית היו קיימות ארבע שיטות עקביות לפרשנות אלגורית של המגילה: ים סוף, סיני, אוהל מועד או בית עולמים (מקדש שלמה). כל שיטה דרשה את המגילה כולה בעקביות. אבל עורך שיר השירים רבה ליקט דרשות שונות ומביא בזה אחר זה מספר דרשות אלגוריות מגוונות על כל אחד מהפסוקים. ויש גם שחלק אחד של פסוק נדרש בשיטה אלגורית אחת והחלק השני נדרש על פי שיטה אלגורית אחרת.
 
==מהדורות החיבור==