מוזיאון השומרוני הטוב – הבדלי גרסאות

באתר התגלו ממצאים מ[[המאה ה-1 לפנה"ס]], וסמוך לו נחשף [[ארמון]] מימי [[הורדוס]] ובו [[בית מרחץ]], פסיפסים וקירות שעליהם [[פרסקו|פרסקאות]]. יתכןייתכן שהארמון שימש עד שלהי [[בית המקדש השני]], ולקראת סוף התקופה הפך לפונדק דרכים ששימש כתפאורה למשל [[השומרוני הטוב]]. בדרום-מזרחו של האתר התגלתה מערת מגורים באורך של 10 וברוחב של 6 מטרים, ובה מתקנים חצובים וממצאים מימי הבית השני. מתחת ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|כנסייה הביזנטית]] שבאתר התגלו שרידי קירות מקוטעים, מוקדי הבערת אש ו[[בור מים]] קטן מימי בית שני. ברחבי האתר נמצאו ממצאים נוספים רבים מתקופת בית שני, ובהם [[חרס]]ים, [[נר]]ות, כלי [[זכוכית]] ו[[מתכת]] ו[[מטבע]]ות.

לפי [[הירונימוס]], במקום נצבה מצודה צבאית אך הממצאים מתקופתו (המאות [[המאה ה-4|ה-4]] ו[[המאה ה-5|ה-5]]) מועטים. ב[[המאה ה-6|מאה ה-6]] קמה באתר אכסנייהאכסניה ובה בור מים גדול, כנסייה בזיליקאית באורך של 21.3 וברוחב של 11.6 מטרים, חדרי מגורים וחצר לאכסון [[בעלי חיים]]. הכנסייה התגלתה כבר בשנת [[1934]] אך רוב אבני הפסיפס שלה נשדדו, והיא שוחזרה על בסיס השאריות המקוריות שנמצאו בבמה ובחלק האחורי של ה[[אפסיס]]. נראה כי האכסניה המשיכה ופעלה ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית המוקדמת]], ועל כך מעידה [[אבן מיל]] משנת [[720]].

מוזיאון השומרוני הטוב נחנך ב-[[4 ביוני]] [[2009]], לאחר כעשר שנות עבודה של קצין מטה לארכאולגיה ב[[המנהל האזרחי|מנהל האזרחי]] ושל [[רשות העתיקות]], אשר עמלו על העברת הפסיפסים לאתר ממחסני [[רשות העתיקות]] והקמ"ט, ומאתרים בהם היה ברור כי נשקפת להם סכנת שוד או הרס. הפסיפסים קובעו ושומרו באתר, ולפי הצורך גם שוחזרו. המימון להקמת המוזיאון בא משני אירגוניםארגונים אלה בשיתוף עם [[משרד התיירות]]. ביולי [[2010]] הועבר המוזיאון לידי [[רשות הטבע והגנים]].

המקום הוא אתר בעל חשיבות ל[[נצרות]] שכן הוא מנציח את משל השומרוני הטוב. מאחר והמשלשהמשל מתייחס גם אל ה[[יהודים]] וה[[שומרונים]], כל המוצגים במקום מתייחסים ל[[נצרות]], ל[[יהדות]] ול[[הדת השומרונית|דת השומרונית]]. במוזיאון ממצאים מ[[בית כנסת|בתי כנסת]] יהודים, בהם [[בית הכנסת העתיק בעזה]] ובית הכנסת ב[[הר גריזים]], מבתי כנסת [[שומרונים]] וממספר [[כנסייה|כנסיות]], בהן הכנסייה ב[[שילה (אתר מקראי)|שילה]]. עוד מציג המוזיאון ממצאים מה[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]], מוצג רומי בודד ומספר [[כותרת (אדריכלות)|כותרות]] ומוצגים צלבניים, שריד לשלב הצלבני באתר. כל המוצגים באתר הם אותנטיים, למעט שלושה העתקים שנמצאים בתוך חלל המוזיאון.