אפיטף – הבדלי גרסאות

נוסף בית אחד ,  לפני 9 שנים
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
האפיטף בא לספר את שבחי המת ואת תהילתו. בעולם הקלאסי לאפיטף היו גם כללים צורניים. בדרך כלל בצורת [[שיר]] של שני טורים. אפיטפים נחרתו גם כסיפורים וכ[[ציור]]ים, ושיבחו את הקרבות הגדולים, מעשי הבנייה וחיי השליטים. האפיטפים היו נהוגים בכל רחבי [[העולם העתיק]]. המלל של האפיטפים, בכל התקופות, יש בהם עניין רב - [[ספרות]]י, היסטורי וביוגרפי. ספרות מחקר שלימה נוצרה אודות האפיטף. ממחקרים אלו לומדים החוקרים רבות על אישים, תקופות, לשונות וסגנונות ספרותיים.
 
כתיבת האפיטפים נהוגה גם בעולם [[יהדות|היהודי]]. אולם לא נוצרה ב[[עברית]] שפת התפילה והטקס הדתי במשך דורות רבים, מלה המתרגמת בדיוק את המלה "אפיטף". מנהג כתיבת האפיטף הביא גם ליצירת [[סוגה]] ספרותית של יצירת אפיטפים בדיוניים או אמיתיים, אבל בעלי מגמות וכוונות, שנכתבו בידי [[משורר]]ים שונים. חלקם נחרתו ממש באבני המצבות של המשוררים, וחלקם נכתבו כשירים ונדפסו בספרי המשוררים.
 
ב[[עברית]] ידוע שירו של [[חיים נחמן ביאליק]] [[אחרי מותי]] ("אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי"),{{הערה|1= ראו: [http://benyehuda.org/bialik/bia064.html אַחֲרֵי מוֹתִי], באתר [[פרויקט בן יהודה]].}} שיש בו הצעה לכתיבת האפיטף. משורר ה[[יידיש]] הגדול [[איציק מאנגר]] כתב מספר [[סונטה|סונטות]] שהן אפיטפים לכל דבר. בתרבות הפופולארית, ידוע שירה של להקת [[קינג קרימזון]] "Epitaph", מתוך אלבומה [[In the Court of the Crimson King]].