אנדרטה לשואה ולתקומה – הבדלי גרסאות

את הרעיון הראשוני להקמת אנדרטה בכיכר המרכזית של העיר, שנקראה אז "כיכר מלכי ישראל", קיבלה [[מועצת העיר תל אביב-יפו]] בישיבה שנערכה לקראת [[יום העצמאות]] [[תשי"א]]. אנדרטה זו, שלא נבנתה לבסוף, נועדה לציין את חיילי העיר אשר נפלו ב[[מלחמת העצמאות]]. בנוסף, אושרה גם הקמתן של שתי אנדרטאות נוספות, שבנייתן הושלמה, ב[[גן הכובשים]] וב[[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]].‏<ref>‏עזריהו, מעוז, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_68.7.pdf בין שתי ערים: הנצחת מלחמת העצמאות בחיפה ובתל אביב], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 68, יוני 1993. ‏</ref>

 

 

תומרקין הציב בקצה הכיכר, קרוב לפינת הרחובות [[רחוב אבן גבירול|אבן גבירול]] ו[[רחוב פרישמן|פרישמן]] מבנה של [[פירמידה הפוכה (אדריכלות)|פירמידה הפוכה]] העשויה [[מתכת]], [[בטון]] ו[[זכוכית]]. הפירמידה ניצבת על גבי בסיס בצורת [[משולש]] הצבוע בצבע [[צהוב]] המזכיר [[הטלאי הצהוב|טלאי צהוב]]. שני מרכיבים אלו יוצרים יחד צורת [[מגן דוד]]. תומרקין ראה בצורת האנדרטה "כלוב כלא הנפתח ונפרץ. פירמידה הפוכה, אשר הבא בתוכה כלוא בבסיסה הצר והמעיק".<ref>[[יגאל תומרקין|תומרקין, יגאל]], "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: '''תומרקין''', [[הוצאת מסדה]], 1981 (ללא מספרי עמודים).‏</ref> השימוש בצורת ה[[פירמידה (גאומטריה)|פירמידה]] חוזר בעבודות נוספות של האמן. בראיון מאוחר עמו העיד תומרקין כי הפירמידה נתפשת גם כעדות לפער שבין [[אידאולוגיה]] לבין תוצאותיה המשעבדות - "מה למדנו מאז בנייה הפירדמידות הגדולות לפני 4,200 שנה? [...] האם עבודת כפייה ומוות משחררים?".{{הערה|שם=שמש|1=[http://www.beinhashmashot.co.il/content2.php?actions=show&id=4894&r_id=4832 במרחבי הזמן עם האמן יגאל תומרקין], באתר "בין השמשות"}}